הלכה ליום שלישי ג' טבת תש"פ 31 בדצמבר 2019

כבוד רבו המובהק

  מרן זצ"ל עם האדמו"ר מגור שליט"א

בהלכות הקודמות ביארנו, שלעניין דיני כבוד תלמיד חכם, יש שלושה סוגים של תלמידי חכמים שאנו דנים בהם. והרב שלגביו נוהגים כל דיני הכבוד, והוא במעלה הגבוהה ביותר מבחינת יחס הכבוד שיש לנהוג כלפיו, הוא "רבו המובהק", שהוא רב שלמד ממנו התלמיד את רוב חכמתו. וכגון אנשים שלא היתה להם בקיאות בתורה כלל, והם לומדים את כל תורתם מפי תלמיד חכם אחד, הרי שלאותו תלמיד חכם יש דין רבו המובהק מבחינתם.

וכתבנו גם שלגדול הדור המפורסם בחכמתו יש דין רב מובהק לכל ישראל. ולהלן נזכיר בקצרה עוד מספר דינים השייכים לרבו המובהק. ובעתיד אם ירצה ה' יבוארו דיני כבוד כלפי רבו שאינו רבו המובהק, וכלפי תלמיד חכם שאינו רבו כלל.

לקרוא לרב בשמו
אסור לתלמיד לקרוא לרבו המובהק בשמו, לא בחייו ולא אחרי מותו, וכפי שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם. ואפילו בתוספת תואר "רבי", לא יקראנו בפניו. ובזמן הזה אסור לקרוא לכל תלמיד חכם בשמו, משום שהדבר נחשב לזלזול בכבוד התלמיד חכם. וכגון אם שמו "יוסף", לא יקרא לו "יוסף", אבל רשאי לקרוא לו "רבי יוסף" וכיוצא בזה, שאין בדיבור זה לשון זלזול. מה שאין כן כלפי רבו המובהק, שלא יקרא לו בשמו כלל, אפילו לא בתוספת התואר "רבי".

לומר "שלום"
אסור לומר לרבו "שלום" ולהחזיר לו "שלום" כדרך שאר העם, אלא שוחה לפניו (דהיינו מעין קידה) ואומר לו ביראה ובכבוד "שלום עליך רבי", ואם רבו הקדים לו שלום, יאמר לו "שלום עליך מורי ורבי" (ונראה שכמו כן יכול לומר "שלום כבוד הרב" "שלום כבוד מורינו הרב" וכיוצא בזה).

ואם הרב מוחל על כבודו, ומרשה שיאמרו לו "שלום" כפי שאומרים לכל אדם, מותר לומר לו "שלום" כרגיל. וכבר הזכרנו שכיוצא בזה הורה מרן זצ"ל לנכדו. 

לשבת ליד רבו
לא ישב ליד רבו, עד שיאמר לו רבו "שב". וכשנפרד מרבו, לא יחזיר אחוריו לצד רבו, אלא יפסע לאחור ופניו כלפי רבו.

וסיפרנו פעם מעשה שהיה, לפני כעשר שנים, שהגיע לבית מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האדמו"ר מגור שליט"א, לדבר עמו באיזה ענין ציבורי. והגיע יחד עם שלוחו, הרב יעקב ליצמן הי"ו. ומנהג חסידי גור, שאינם יושבים כלל בנוכחות האדמו"ר שלהם. ולכם גם כאשר ישב האדמו"ר בפני מרן זצ"ל, נותר הרב ליצמן עומד על מקומו. פנה אליו מרן זצ"ל ואמר לו "שב!", אך הוא נותר לעמוד מפני כבוד האדמו"ר שלו. ולאחר כמה רגעים, שוב פנה מרן זצ"ל להרב ליצמן ואמר לו "שב!", אך הוא נותר עומד, ואז פנה האדמו"ר להרב ליצמן, ואמר לו, "אם כבוד הרב אומר לך לשבת אז תשב!". 

מתי מותר לשבת?
חייב לעמוד בפני רבו משיראנו מרחוק, ולא ישב עד שילך רבו, ויעלם מעיניו. וכן היה המנהג כלפי מרן זצ"ל, שכאשר היה נכנס לאיזה בית מדרש או אולם, היו הקהל כולו עומדים על רגליהם עד שהיה הוא יושב במקומו. וכן הורה פעם הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שכאשר נכנס מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לישיבת פורת יוסף, אמר כי חובה על כל התלמידים לעמוד בפניו, ושלא ישבו עד שמרן עצמו ישב.

כשמזכיר את רבו שאמר איזה דבר הלכה, בתוך שנים עשר חודש מפטירת רבו, צריך להוסיף אחרי שאומר את שם רבו "הריני כפרת משכבו", וכפי שביארנו בהלכות כבוד אב ואם.

שאלות ותשובות על ההלכה

והרי אמרתם שגדול הדור נחשב כ"רבו המובהק".. והיום לעניות דעתי מקובל שאנו קוראים לגדולי הדור (אמנם לא בפניהם) בשמותם בתוספת כינוי "רבי"/"הרב"... כשרוצים להגיד דבר תורה בשמם או לספר סיפור בשמם או להגיד שיש שיעור של גדול הדור כזה או אחר... אם כן מה הכוונה שאסור להגיד את שמם? ט' שבט תשע"ו / 19 בינואר 2016

הכוונה היא, שבפני הרב, אסור לקרוא לו בשמו. למשל אם לרבו קוראים יוסף, לא יקרא לו "רבי יוסף", אבל שלא בפניו רשאי להזכיר שמו בתוספת התואר רבי או הרב כמו שכתבתם.

כתבתם שאסור לקרוא לרבו המובהק בשמו גם אחרי מותו.אםכן,כיצד ניתן לציין את שמו כאשר אומרים דבר הלכה או השקפה ? כ"ג טבת תשע"ו / 4 בינואר 2016

יש להוסיף תואר "רבי".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה