הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"א 22 בנובמבר 2020

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה לצל", או ממקום שיש חשש שיגנבו או יאבדו, למקום אחר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
אבל כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מעדר ומגריפה ופטיש, שמיועדים למלאכות האסורות בשבת, אסור לטלטלם, אפילו אם יש חשש שיגנבו או יאבדו או יתקלקלו. ומכל מקום, ביארנו כי מותר לטלטל כלים שמלאכתם לאיסור לצורך גופם או מקומם.

"לצורך גופו", כגון פטיש של נפחים, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו בכדי להשתמש בו לפיצוח אגוז קוקוס בשבת. וכן קרדום, מותר לטלטלו כדי לחתוך בעזרתו דבילה.

"לצורך מקומו", כגון שרוצה לשבת במקום שמונח עליו הפטיש, הרי שמותר להזיזו משם, ולשבת במקומו.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, כשיש אופן להשתמש בכלי של היתר
ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך גופו או מקומו, גם כאשר יש לו מקום אחר או כלי אחר להשתמש בו. ונסביר את הדברים:

כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח ס"ק יב), שמה שאנו פוסקים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, זהו דוקא כשאין לו כלי היתר להשתמש בו, שאם לא כן, אין להתיר להשתמש בכלי זה.

וכוונת דבריו, שאם יש לפניו כלי מיוחד לפיצוח אגוזים, אבל מסיבה כל שהיא הוא מעוניין להשתמש דוקא בפטיש, אסור לו להשתמש בפטיש, כיון שלא היקלו בזה אלא דוקא כשאין לו כלי אחר. 

וכן אם היו לו שני כסאות, האחד ריק, והשני, מונח עליו מעדר. והוא רוצה לשבת. אסור לו לטלטל את המעדר בכדי לשבת, שלא היקלו לטלטל את המעדר לצורך מקומו, אלא באופן שאין לו מקום אחר, אבל אם יש לפניו מקום אחר, אין להקל בזה. וכדבריו פסקו הרב בעל כף החיים, והגאון רבי שלום מזרחי ז"ל. ועוד.

ומכל מקום יש מרבותינו האחרונים שדחו דעה זה מן ההלכה, וכתבו שמכיון שלא הזכירו גדולי הפוסקים דין זה, שאם יש לו כלי אחר, אז אסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין חילוק בזה, וכלי שמלאכתו להיתר, וכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, שוים הם לגמרי, ומותר לטלטלו אפילו אם קיימת אפשרות אחרת. וכן פסק הגאון רבי חיים נאה, וכן העלה להלכה מרן רבינו פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. ובספר שמירת שבת כהלכתה, גם כן פסק להקל בזה, ומכל מקום סיים, שאם יש לו כלי של היתר, עדיף להשתמש בו. אבל מעיקר הדין, יש להקל בדבר.

ולסיכום: כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש, או מעדר, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ולכן מותר לפצח אגוזים בשבת על ידי פטיש. ואפילו אם יש שם כלי אחר שאין מלאכתו לאיסור, כגון שיש שם מפצח אגוזים רגיל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכלי שמלאכתו לאיסור, אם הרמתי אותו לדוגמא לצורך מקומו, האם מותר לי עכשיו כשהוא בידי לקחת אותו למקום המשתמר או שמא עלי להניחו מיד במקום הקרוב ביותר האפשרי? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה רשאי להוליכו למקומו הראוי לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה