הלכה ליום שלישי כ"ו כסלו תש"פ 24 בדצמבר 2019

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן השלחן ערוך (בסימן תרע"א), וכן נהגו בכל התפוצות.

ובכותל המערבי, גם כן נהגו להדליק נרות חנוכה בין תפלת מנחה לתפלת ערבית. ופעמים רבות כיבדו בהדלקת הנרות את גדולי הדור, כדי לפרסם יותר את הנס, וכמה פעמים הוזמן מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל להדלקת נרות חנוכה בכותל המערבי, ועל אף שהיה זמנו יקר מאד בעיניו, בכל זאת מצא לנכון להדליק שם נרות חנוכה לפרסום הנס.

ומכאן יצאו לדון גדולי דורינו, לגבי מסיבות חנוכה שנעשות באולמות וכדומה בלילות חנוכה, ומשתתפים שם קהל רב (ולא כדוגמת מסיבות חנוכה מצומצמות שנעשות רק בחוג המשפחה), ומביאים לשם תלמידי חכמים שישמיעו דברי תורה ומוסר לחזק את העם בתורה ובקיום המצוות. האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכה או לא. ושורש הספק בזה, הוא משום שיש אומרים שמנהג ההדלקה הוא דוקא בבית הכנסת, מפני שבית הכנסת דומה קצת למקדש ששם אירע הנס, אבל במקומות שאינם בית כנסת, אי אפשר להדליק.

ולמעשה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל פסק שאין לברך על הדלקה כזו, מפני שעצם ההדלקה בבית הכנסת אינה מפורשת בגמרא, ורק היא מנהג קדמון שנהגו בו עוד מזמן הגאונים, ולכן נהגו גם לברך על הדלקה זו בבית הכנסת, אבל במקומות שאינם בית כנסת אי אפשר לברך.

אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל פסק, שאפשר להדליק נרות ואף לברך על ההדלקה במקומות אלו, הואיל ובדברי ספר המכתם שהזכרנו לעיל מבואר שטעם המנהג הוא מפני שיש בהדלקה זו פרסום הנס גדול, וגם יש אנשים שאינם מדליקים בבתיהם, ולכן הנוהגים להדליק בברכה במקומות אלה, יש להם על מה שיסמכו. (חזון עובדיה עמוד מז).

והגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א כתב בספרו (ילקוט יוסף חנוכה עמוד רכד) האריך בענין זה, ושם הוסיף, שנכון להנהיג שלאחר הדלקת הנרות יתפללו שם תפלת ערבית מיד לאחר ההדלקה, והביא שכן הנהיג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בכמה מקומות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הרב עובדיה יוסף ז"ל גם בירך כשהדליק בכותל? ב' טבת תש"פ / 30 בדצמבר 2019

מרן זצ"ל בירך כשהדליק בכותל, שהרי בלאו הכי הכותל המערבי הוא בית כנסת.

פעם ראשונה שאני רואה שהדקות של בין השמשות הן דקות זמניות. ומדוע, הרי בגמרא (שבת לד:) למדו את דין בין השמשות מזמני הליכת שני שליש מיל או שלושת רבעי מיל, והרי זמן הליכת מיל אינו משתנה, ועוד האם לדעתכם הנוהגים כר"ת צריכים להקפיד על 72 דקות זמניות לאחר השקיעה, ולא רגילות? כ"ז כסלו תש"פ / 25 בדצמבר 2019

שיעור הליכת שלושת רבעי מיל, זהו השיעור רק בימים בהם היום והלילה שוים.

גם לחוששים לדעת רבינו תם, מאחר והמנהג הוא כמו הגאונים, לכן יש להדליק על פי שיטת הגאונים, מלבד במוצאי שבת.

לגבי מקום עבודה האם לברך ולהדליק במשמרת לילה? כ"ו כסלו תש"פ / 24 בדצמבר 2019

להדליק כדאי. אבל לא יברכו.

האם צריך לברך על נרות חנוכה בחנויות שאין בהם מנייין ולא עושים שם תפילה? כ"ח כסלו תשע"ו / 10 בדצמבר 2015

בחנות אפשר להדליק, אבל לא יברכו על ההדלקה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה