הלכה ליום שלישי כ"ד סיון תש"פ 16 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בעלי,אבינו,אחי וסבנו האהוב והאוהב

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנשמתו תהיה מוקפת רק בטוב בגן עדן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

"הרחמן"

נוהגים שלאחר ברכת המזון, אחרי שמסיימים את ברכת "הטוב והמטיב" (שמסיימת במילים "והצלה וכל טוב"), אומרים בנוסח "הרחמן" כמה לשונות של בקשה. ויש חילוקי מנהגים רבים בין העדות השונות בנוסחאות "הרחמן", משום שנוסח זה אינו נוסח קבוע שנקבע על ידי רבותינו אנשי כנסת הגדולה, אלא הוא מנהג שהונהג בידי ישראל, ועל כן מצויים בו שינויים.

ורשאי כל אדם להוסיף בנוסחאות הרחמן בקשות אחרות שלא קבועות בו. ולדוגמא, ב"ברכת האורח", שאומרים "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה" וכו', רשאי להוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות לבעל הבית, אם הוא יודע לבקש בלשון ונכונה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, היה נוהג שכאשר היו אורחים מיסבים על שלחנו, היה הוא מברך אותם בברכת האורח כיד ה' הטובה עליו. וכך היה אומר, "הרחמן הוא יברך את כל המסובים כאן, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לכם, עושר וכבוד, בריאות טובה ופרנסה מרובה" וכן על זה הדרך.

ומנהג זה של אמירת "הרחמן", כבר הובא על ידי רבותינו הראשונים, וכן כתב בטור (אורח חיים סוף סימן קפט), "נהגו להאריך לאחר ברכת הטוב ומטיב ב"הרחמן" בכמה אופנים. וכן מובא בספר אור זרוע (סימן קצט), שאומרים "הרחמן" בשבת כפי שאומרים בחול. והביא שם כמה בקשות שהיו רגילים לומר, "הרחמן הוא יצילינו מן העניות", "הרחמן הוא ינקום דם עבדיו". וכן כתב רבינו המאירי בספר מגן אבות (ענין כד) וכתב שנהגו שכל אחד שואל ומוסיף בו כפי רצונו.

עתה נדון, האם מותר לדבר באמצע אמירת "הרחמן", שמאחר ואמירת "הרחמן" אינה אלא מצד המנהג, ולא חיוב ממש כשאר ברכת המזון, אם כן לכאורה יש מקום לדון שמותר יהיה להפסיק לצורך כל שהוא ולדבר בין בקשה לבקשה.

וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת חקת), "אף על פי שאין איסור להפסיק בתחנות אלו של הרחמן, מכל מקום אסור להפסיק בשיחת חול". ובודאי שכוונת רבינו יוסף חיים, אינה שיש איסור ממש לדבר בין התחינות של הרחמן, שהרי כל אמירתו אינה אלא מצד המנהג, אבל מכל מקום אין זה נכון וגם קרוב הדבר לאיסור, שבאמצע שאדם מקיים מנהג ישראל, ומבקש צרכיו מה' יתברך, הוא מפסיק בשיחת חול. לכן נקט רבינו יוסף חיים בלשון "איסור" בענין זה, אף שכאמור אין בו איסור ממש מן הדין.

וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד עד), כי טוב ונכון שלא להפסיק באמצע "הרחמן" שלא לצורך. (ומכל מקום אם יש צורך חיוני בדבר, כגון להרגיע תינוק וכדומה, מותר לדבר מעט באמירת הרחמן, בין בקשה לבקשה), ופשוט שמותר להפסיק באמצע אמירת הרחמן כדי לענות "אמן" או "קדוש קדוש קדוש" וכדומה.

והוסיף עוד מרן רבינו זצוק"ל, שבמקום צורך, מותר לקום באמצע הרחמן, ולסיים את אמירתו במקום אחר כשהוא עומד. שבאמירת הרחמן אין חובה לשבת כשאר ברכת המזון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

לקריאת ההלכה

שאלה: מי שחילל שבת עבור חולה, ובסופו של דבר התברר שלא היה צורך בפעולת חילול שבת כלל, האם הוא צריך כפרה על חטאו?

תשובה: מי שחילל שבת סתם, וכגון שנסע במכונית בשבת שלא לצורך פיקוח נפש כלל, בודאי שכאשר יחזור בתשובה מעוונו, יצטרך לעשות סדר תיקון תשובה, לכפר על חטאו הגדול בחילול שבת קודש. ואז, כשיראה ה' בעוניו ובצערו, בודאי שיקבל את תשובתו ברצון. אולם המחלל שבת עבור נפש מישראל הנמצאת בסכנה, מצוה גדולה עשה, ו......

לקריאת ההלכה