הלכה ליום שלישי כ"ד סיון תש"פ 16 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בעלי,אבינו,אחי וסבנו האהוב והאוהב

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנשמתו תהיה מוקפת רק בטוב בגן עדן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

"הרחמן"

נוהגים שלאחר ברכת המזון, אחרי שמסיימים את ברכת "הטוב והמטיב" (שמסיימת במילים "והצלה וכל טוב"), אומרים בנוסח "הרחמן" כמה לשונות של בקשה. ויש חילוקי מנהגים רבים בין העדות השונות בנוסחאות "הרחמן", משום שנוסח זה אינו נוסח קבוע שנקבע על ידי רבותינו אנשי כנסת הגדולה, אלא הוא מנהג שהונהג בידי ישראל, ועל כן מצויים בו שינויים.

ורשאי כל אדם להוסיף בנוסחאות הרחמן בקשות אחרות שלא קבועות בו. ולדוגמא, ב"ברכת האורח", שאומרים "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה" וכו', רשאי להוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות לבעל הבית, אם הוא יודע לבקש בלשון ונכונה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, היה נוהג שכאשר היו אורחים מיסבים על שלחנו, היה הוא מברך אותם בברכת האורח כיד ה' הטובה עליו. וכך היה אומר, "הרחמן הוא יברך את כל המסובים כאן, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לכם, עושר וכבוד, בריאות טובה ופרנסה מרובה" וכן על זה הדרך.

ומנהג זה של אמירת "הרחמן", כבר הובא על ידי רבותינו הראשונים, וכן כתב בטור (אורח חיים סוף סימן קפט), "נהגו להאריך לאחר ברכת הטוב ומטיב ב"הרחמן" בכמה אופנים. וכן מובא בספר אור זרוע (סימן קצט), שאומרים "הרחמן" בשבת כפי שאומרים בחול. והביא שם כמה בקשות שהיו רגילים לומר, "הרחמן הוא יצילינו מן העניות", "הרחמן הוא ינקום דם עבדיו". וכן כתב רבינו המאירי בספר מגן אבות (ענין כד) וכתב שנהגו שכל אחד שואל ומוסיף בו כפי רצונו.

עתה נדון, האם מותר לדבר באמצע אמירת "הרחמן", שמאחר ואמירת "הרחמן" אינה אלא מצד המנהג, ולא חיוב ממש כשאר ברכת המזון, אם כן לכאורה יש מקום לדון שמותר יהיה להפסיק לצורך כל שהוא ולדבר בין בקשה לבקשה.

וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת חקת), "אף על פי שאין איסור להפסיק בתחנות אלו של הרחמן, מכל מקום אסור להפסיק בשיחת חול". ובודאי שכוונת רבינו יוסף חיים, אינה שיש איסור ממש לדבר בין התחינות של הרחמן, שהרי כל אמירתו אינה אלא מצד המנהג, אבל מכל מקום אין זה נכון וגם קרוב הדבר לאיסור, שבאמצע שאדם מקיים מנהג ישראל, ומבקש צרכיו מה' יתברך, הוא מפסיק בשיחת חול. לכן נקט רבינו יוסף חיים בלשון "איסור" בענין זה, אף שכאמור אין בו איסור ממש מן הדין.

וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד עד), כי טוב ונכון שלא להפסיק באמצע "הרחמן" שלא לצורך. (ומכל מקום אם יש צורך חיוני בדבר, כגון להרגיע תינוק וכדומה, מותר לדבר מעט באמירת הרחמן, בין בקשה לבקשה), ופשוט שמותר להפסיק באמצע אמירת הרחמן כדי לענות "אמן" או "קדוש קדוש קדוש" וכדומה.

והוסיף עוד מרן רבינו זצוק"ל, שבמקום צורך, מותר לקום באמצע הרחמן, ולסיים את אמירתו במקום אחר כשהוא עומד. שבאמירת הרחמן אין חובה לשבת כשאר ברכת המזון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה