הלכה ליום ראשון י"ז כסלו תש"פ 15 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לכל חולי עמו ישראל ולהצלחת כל ישראל

ולזכותו ולרפואתו השלימה של אחי הי"ו
יהי רצון שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, בתוך שאר חולי ישראל, ויזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות וגזרות טובות במהרה בקרוב אכי"ר.

הוקדש על ידי

פלוני אלמוני

כבוד האחים הגדולים

אמרו רבותינו בגמרא במסכת כתובות (דף קג.): נאמר בתורה "כבד את אביך ואת אמך", ולכאורה יכלה התורה לומר "כבד אביך ואמך", ומדוע אמרה התורה "את אביך ואת אמך", על כן דרשו רבותינו כי מילת "את" הראשונה, באה לרבות את החיוב לכבד את אשת אביך, אף על פי שהיא אינה אמך. והמילה "את" השנייה, באה לרבות את החיוב לכבד את בעל אמך, אף על פי שהוא אינו אביך, אלא נשא את אמך לאחר פטירת אביך, או לאחר שנתגרשה ממנו.

ועוד הוסיפו רבותינו ואמרו, כי האות וי"ו של "ואת", באה לרבות את החיוב לכבד את אחיך הגדול. ולכן חייב כל אדם לכבד את אשת אביו ואת בעל אמו, וכן חייב לכבד את אחיו הגדול.

וכתב רבינו הרא"ש בתשובה, שאין חילוק בזה, בין אם האח הגדול הוא אח מצד שני ההורים, או שהוא אח רק מצד אביו או רק מצד אמו, שלעולם חייב לכבדם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והוסיף שאין חילוק בזה בין אחיו הגדול לבין אחותו הגדולה, שבשניהם שייך דין כיבוד וחייב לכבדם. ויש להזהר בדין זה מאד מאד, בפרט בדורות הללו, שהסדר והמשטר בתוך המשפחה אינו מונהג כפי שהיה בדורות הקודמים, ובכל זאת חובה עלינו לקיים את מצוות התורה הקדושה ודברי רבותינו, ולכבד את האח והאחות הגדולים כדין.

כתב רבינו הרמב"ם, שחיוב כבוד אח גדול וכן כבוד האחות הגדולה, אינו חיוב מן התורה ממש, אלא מדברי רבותינו שתיקנו כן והביאו סמך לדבריהם מן התורה, משום שחיוב כיבוד אשת אביו או בעל אמו נלמד בגמרא ממה שכתוב "את" אביך ו"את" אמך, והדבר נחשב כאילו נכתב הדין בפירוש בתורה, שהרי רבתה התורה את החיובים הללו בפירוש, אבל החיוב לכבד את אחיו הגדול או אחותו הגדולה, שלא נלמד אלא מהייתור של האות ו', לא נחשב כדבר הכתוב ומפורש בתורה, אלא מדברי רבותינו.

נחלקו הפוסקים אם יש חיוב לכבד את אחיו או אחותו הגדולים גם לאחר מיתת ההורים, כי הרמב"ן כתב, שטעם חיוב האחים הגדולים הוא מפני כבוד ההורים, שגנאי הוא להורים שלא יתכבדו ילדיהם, אבל לאחר מיתת ההורים לא שייך טעם זה. ויש מחמירים בזה.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שאסור לקרוא לאביו בשמו, וכפי שכבר כתבנו לפני כמה הלכות, מכל מקום נראה שאין איסור לקרוא לאחיו הגדול בשמו, ואחד הטעמים בזה הוא משום שאיסור קריאת אביו בשמו אינו נובע ממצות "כיבוד" אב ואם, אלא ממצות "מורא" אב ואם, ולגבי אחיו הגדול לא מצינו חיוב מורא אלא רק חיוב כיבוד. וכן כל גדרי הכבוד שיש לנהוג בהם כלפי אח, אינם ככבוד ההורים ממש, אלא שינהג כלפיהם בכבוד ובדרך ארץ כפי שנוהגים אנשים יראי שמים. ופשוט שאסור לאדם לבזות או להתריס נגד אחיו או אחותו הגדולים, שהרי זה העדר כבוד ממש, והוא נגד מצוות רבותינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מדובר על כל אח גדול או דווקא בכור? י"ט כסלו תש"פ / 17 בדצמבר 2019

מדובר על כל אח גדול.

האם הכוונה לכיבוד האח או האחות הבכירים בבית בלבד או החיוב הוא כלפי כל אח אחות גדולים ממנו? כ"ט חשון תשע"ו / 11 בנובמבר 2015

הכוונה לכל אח או אחות גדולים ממנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה