הלכה ליום שני י"ד סיון תשע"ט 17 ביוני 2019

תפלת ערבית בתורת נדבה

בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי שעמד להתפלל תפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד בתפלתו, כיון שברכותיו ברכות לבטלה. ואינו יכול להמשיך להתפלל ולכוין שהמשך תפלתו תהיה "בתורת נדבה", משום שתפלת נדבה שייכת דוקא כאשר מתפלל את כל התפלה לשם נדבה, אבל להתפלל מחצית מן התפלה בתורת חובה, ומחציתה בתורת נדבה, אי אפשר.

גם רבינו הרמב"ם (בפרק י מהלכות תפלה) כתב כדעת רוב הפוסקים, שאדם שהתחיל בתפלה, ושוב נזכר שהתפלל כבר את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד את התפלה, ולא יוכל לסיימה בתורת נדבה. אלא אם כן מדובר בתפילת ערבית, שאז אם נזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפילה כדרכו. וכלשון הרמב"ם:

"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלַּל, פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִית, אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֵלָא עַל דַּעַת שְׁאֵינָהּ חוֹבָה".

והסבר הדברים הוא, שיש חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית, שהרי מבואר בגמרא, שמעיקר הדין תפלת ערבית נתקנה על ידי חז"ל בתורת "תפלת רשות", ולא ב"תורת חובה". ולכן, כל אדם שעומד להתפלל ערבית, אינו עומד בתפלה בתורת חובה ממש, אלא בתורת נדבה, ומאחר וכך, אם נזכר באמצע תפלת ערבית שכבר התפלל, יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, שהרי גם קודם היתה תפלתו בתורת נדבה.

לעומת זאת, רבינו מנוח כתב לחלוק על דברי הרמב"ם בזה, משום שאף על פי שמתחילה תיקנו את תפלת ערבית בתור תפלת רשות, הרי לאחר מכן נקבעה אותה תפלה כתפלת חובה, וכל אדם חייב להתפלל ערבית בכל יום, ואם כן בזמנינו אין חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית. ויש אומרים שגם הראב"ד סבור בזה כדעת רבינו מנוח, שבזמנינו שקבלו כל ישראל את תפלת ערבית כחובה, אין לחלק בזה בין התפילות כלל.

אולם מרן השלחן ערוך, בספרו כסף משנה, כתב שאין די בסברא זו כדי לדחות את דברי הרמב"ם, שהרי מתחילה תפלת ערבית היתה רשות, וסוף סוף אין לה את אותו התוקף שיש לשאר התפלות שהן חובה גמורה מתקנת חז"ל הקדומה, לכן, יש מקום לדברי הרמב"ם בזה. ולפיכך נראה שיש לפסוק כדעת הרמב"ם, שבתפלת ערבית, אם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלה בתורת נדבה.

אלא שבשלחן ערוך, מרן לא כתב את החילוק שיש בין תפלות שחרית ומנחה לתפלת ערבית בענין זה. ומשמע שבסיכום הדברים דעתו לפסוק כדעת רבינו מנוח והראב"ד, ולא כדעת הרמב"ם. וכן כתבו להסביר את הדברים המגן אברהם, הגאון רבי יהודה עייאש ועוד.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הוכיח בראיות ברורות, שהראב"ד אינו חולק על דברי הרמב"ם בענין תפלת ערבית, וכתב שאף לשיטת הראב"ד רשאי להמשיך ולסיים את תפלת ערבית בתורת נדבה. והביא עוד מדברי הפוסקים שכתבו כן, ופסקו שאף לדעת מרן השלחן ערוך, יש להורות כדברי הרמב"ם, שאם עמד בתפלת ערבית ונזכר שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלת העמידה בתורת נדבה.

ולסיכום: מי שעמד בתפלת ערבית, ונזכר באמצע תפלת העמידה שכבר התפלל ערבית, רשאי להמשיך בתפלתו "בתורת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה