הלכה ליום שני י"ד סיון תשע"ט 17 ביוני 2019

תפלת ערבית בתורת נדבה

בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי שעמד להתפלל תפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד בתפלתו, כיון שברכותיו ברכות לבטלה. ואינו יכול להמשיך להתפלל ולכוין שהמשך תפלתו תהיה "בתורת נדבה", משום שתפלת נדבה שייכת דוקא כאשר מתפלל את כל התפלה לשם נדבה, אבל להתפלל מחצית מן התפלה בתורת חובה, ומחציתה בתורת נדבה, אי אפשר.

גם רבינו הרמב"ם (בפרק י מהלכות תפלה) כתב כדעת רוב הפוסקים, שאדם שהתחיל בתפלה, ושוב נזכר שהתפלל כבר את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד את התפלה, ולא יוכל לסיימה בתורת נדבה. אלא אם כן מדובר בתפילת ערבית, שאז אם נזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפילה כדרכו. וכלשון הרמב"ם:

"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלַּל, פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִית, אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֵלָא עַל דַּעַת שְׁאֵינָהּ חוֹבָה".

והסבר הדברים הוא, שיש חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית, שהרי מבואר בגמרא, שמעיקר הדין תפלת ערבית נתקנה על ידי חז"ל בתורת "תפלת רשות", ולא ב"תורת חובה". ולכן, כל אדם שעומד להתפלל ערבית, אינו עומד בתפלה בתורת חובה ממש, אלא בתורת נדבה, ומאחר וכך, אם נזכר באמצע תפלת ערבית שכבר התפלל, יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, שהרי גם קודם היתה תפלתו בתורת נדבה.

לעומת זאת, רבינו מנוח כתב לחלוק על דברי הרמב"ם בזה, משום שאף על פי שמתחילה תיקנו את תפלת ערבית בתור תפלת רשות, הרי לאחר מכן נקבעה אותה תפלה כתפלת חובה, וכל אדם חייב להתפלל ערבית בכל יום, ואם כן בזמנינו אין חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית. ויש אומרים שגם הראב"ד סבור בזה כדעת רבינו מנוח, שבזמנינו שקבלו כל ישראל את תפלת ערבית כחובה, אין לחלק בזה בין התפילות כלל.

אולם מרן השלחן ערוך, בספרו כסף משנה, כתב שאין די בסברא זו כדי לדחות את דברי הרמב"ם, שהרי מתחילה תפלת ערבית היתה רשות, וסוף סוף אין לה את אותו התוקף שיש לשאר התפלות שהן חובה גמורה מתקנת חז"ל הקדומה, לכן, יש מקום לדברי הרמב"ם בזה. ולפיכך נראה שיש לפסוק כדעת הרמב"ם, שבתפלת ערבית, אם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלה בתורת נדבה.

אלא שבשלחן ערוך, מרן לא כתב את החילוק שיש בין תפלות שחרית ומנחה לתפלת ערבית בענין זה. ומשמע שבסיכום הדברים דעתו לפסוק כדעת רבינו מנוח והראב"ד, ולא כדעת הרמב"ם. וכן כתבו להסביר את הדברים המגן אברהם, הגאון רבי יהודה עייאש ועוד.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הוכיח בראיות ברורות, שהראב"ד אינו חולק על דברי הרמב"ם בענין תפלת ערבית, וכתב שאף לשיטת הראב"ד רשאי להמשיך ולסיים את תפלת ערבית בתורת נדבה. והביא עוד מדברי הפוסקים שכתבו כן, ופסקו שאף לדעת מרן השלחן ערוך, יש להורות כדברי הרמב"ם, שאם עמד בתפלת ערבית ונזכר שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלת העמידה בתורת נדבה.

ולסיכום: מי שעמד בתפלת ערבית, ונזכר באמצע תפלת העמידה שכבר התפלל ערבית, רשאי להמשיך בתפלתו "בתורת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה