הלכה ליום שני י"ד סיון תשע"ט 17 ביוני 2019

תפלת ערבית בתורת נדבה

בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי שעמד להתפלל תפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד בתפלתו, כיון שברכותיו ברכות לבטלה. ואינו יכול להמשיך להתפלל ולכוין שהמשך תפלתו תהיה "בתורת נדבה", משום שתפלת נדבה שייכת דוקא כאשר מתפלל את כל התפלה לשם נדבה, אבל להתפלל מחצית מן התפלה בתורת חובה, ומחציתה בתורת נדבה, אי אפשר.

גם רבינו הרמב"ם (בפרק י מהלכות תפלה) כתב כדעת רוב הפוסקים, שאדם שהתחיל בתפלה, ושוב נזכר שהתפלל כבר את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד את התפלה, ולא יוכל לסיימה בתורת נדבה. אלא אם כן מדובר בתפילת ערבית, שאז אם נזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפילה כדרכו. וכלשון הרמב"ם:

"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלַּל, פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִית, אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֵלָא עַל דַּעַת שְׁאֵינָהּ חוֹבָה".

והסבר הדברים הוא, שיש חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית, שהרי מבואר בגמרא, שמעיקר הדין תפלת ערבית נתקנה על ידי חז"ל בתורת "תפלת רשות", ולא ב"תורת חובה". ולכן, כל אדם שעומד להתפלל ערבית, אינו עומד בתפלה בתורת חובה ממש, אלא בתורת נדבה, ומאחר וכך, אם נזכר באמצע תפלת ערבית שכבר התפלל, יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, שהרי גם קודם היתה תפלתו בתורת נדבה.

לעומת זאת, רבינו מנוח כתב לחלוק על דברי הרמב"ם בזה, משום שאף על פי שמתחילה תיקנו את תפלת ערבית בתור תפלת רשות, הרי לאחר מכן נקבעה אותה תפלה כתפלת חובה, וכל אדם חייב להתפלל ערבית בכל יום, ואם כן בזמנינו אין חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית. ויש אומרים שגם הראב"ד סבור בזה כדעת רבינו מנוח, שבזמנינו שקבלו כל ישראל את תפלת ערבית כחובה, אין לחלק בזה בין התפילות כלל.

אולם מרן השלחן ערוך, בספרו כסף משנה, כתב שאין די בסברא זו כדי לדחות את דברי הרמב"ם, שהרי מתחילה תפלת ערבית היתה רשות, וסוף סוף אין לה את אותו התוקף שיש לשאר התפלות שהן חובה גמורה מתקנת חז"ל הקדומה, לכן, יש מקום לדברי הרמב"ם בזה. ולפיכך נראה שיש לפסוק כדעת הרמב"ם, שבתפלת ערבית, אם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלה בתורת נדבה.

אלא שבשלחן ערוך, מרן לא כתב את החילוק שיש בין תפלות שחרית ומנחה לתפלת ערבית בענין זה. ומשמע שבסיכום הדברים דעתו לפסוק כדעת רבינו מנוח והראב"ד, ולא כדעת הרמב"ם. וכן כתבו להסביר את הדברים המגן אברהם, הגאון רבי יהודה עייאש ועוד.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הוכיח בראיות ברורות, שהראב"ד אינו חולק על דברי הרמב"ם בענין תפלת ערבית, וכתב שאף לשיטת הראב"ד רשאי להמשיך ולסיים את תפלת ערבית בתורת נדבה. והביא עוד מדברי הפוסקים שכתבו כן, ופסקו שאף לדעת מרן השלחן ערוך, יש להורות כדברי הרמב"ם, שאם עמד בתפלת ערבית ונזכר שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלת העמידה בתורת נדבה.

ולסיכום: מי שעמד בתפלת ערבית, ונזכר באמצע תפלת העמידה שכבר התפלל ערבית, רשאי להמשיך בתפלתו "בתורת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה