הלכה ליום רביעי ט' סיון תשע"ט 12 ביוני 2019

המשך דיני תפילת התשלומין

בהלכות האחרונות דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

נחלקו הפוסקים אם תפילת התשלומין חייבת להיות סמוכה ממש לתפילת החובה, שיש סוברים שצריך שתהא תפילת התשלומין סמוכה ממש לתפילת החובה, דהיינו שכשמסיים תפילת שמונה עשרה מיד חוזר ומתפלל תפילת התשלומין. ויש סוברים שאין צריך להסמיך התפילות זו לזו כלל, ולדבריהם בודאי שאדם ששכח להתפלל ערבית, או ששכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת ערבית של חול המועד וכדומה, יכול להתפלל שחרית עם הציבור, ואחר תפילת שמונה עשרה יכול לומר "אשרי" ו"ובא לציון", ולסיים כל התפילה עם הציבור, ואחר כך עומד ומתפלל את תפילת התשלומין.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א כתב,שלכתחילה ראוי ונכון להתפלל תפילת התשלומין מייד אחרי תפילת החובה, בלא שיפסיק ביניהן כלל, ולכתחילה צריך שיסמוך תפילת התשלומין לתפילת החובה ממש, ואף לא ימשיך באמירת "אשרי ו"ובא לציון" ושאר התפילה בין התפילות, ובודאי שלא יפסיק בינהן באכילה או בעסקיו, אלא יזדרז להתפלל מייד תפילת התשלומין. ומכל מקום בדיעבד אם הפסיק בין התפילות, בין אם הפסיק באמירת "אשרי" וכו' ובין אם הפסיק באכילה וכדומה, צריך מייד להפסיק בעיסוקו ולהתפלל תפילת התשלומין, ויעשה קודם לכן תנאי של נדבה, ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה תפילה זו לתפילת חובה, ואם איני חייב לחזור תהיה תפילה זו תפילת נדבה."

ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שמי שמתפלל שחרית או מנחה עם הציבור וצריך להתפלל תפילת תשלומין, רשאי לשמוע חזרת התפילה מפי השליח ציבור, ורק לאחר מכן לעמוד לתפילת התשלומין, משום שחזרת השליח ציבור אינה נחשבת להפסק כלל.

לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאם אדם לא התפלל במזיד, אין לו תשלומין ע"כ. אבל בשולחן ערוך פסק שיתפלל על תנאי נדבה. י"א סיון תשע"ט / 14 ביוני 2019

מן הדין אינו חוזר. ונכון שמרן בשלחן ערוך כתב שאם ירצה יוכל להתפלל נדבה. אבל בזמן הזה שלא מכוונים כל כך, ונוהגים שלא להתפלל נדבה בכלל, כתבו כמה מגדולי האחרונים שאין להתפלל כלל. וכן פסק הכף החיים בסימן קח ועוד. וכן כתב מרן זצ"ל בהליכות עולם ח"א בפרשת משפטים ועוד.

כתבתם - ״לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין״.
תוכלו בבקשה להביא לי דוגמאות לאנשים שאין להם תקנה לתשלומין?
למשל שאדם ישן שנת שחרית ועבר חצות יום, האם יש לו תשלומין במנחה? כ"ח אב תשע"ה / 13 באוגוסט 2015

מי שישן ולכן לא התפלל, אף על פי שיש פשיעה במה שלא דאג לכך שיהיה מי שיעיר אותו, בכל זאת לענין תפלת התשלומין נחשב לשוגג. אבל אם אדם ידע שזמן התפלה עומד לעבור, ובמזיד, מתוך רצון לעשות דבר אחר לא התפלל, הרי זה מעוות שאין לו תקנה, ואינו יכול להתפלל תפלת התשלומין.

מה ההלכה כאשר שכח לומר יעלה ויבוא בתפילת מנחה בראש חודש שהוא יום אחד. ונזכר רק בערבית האם בתפילת התשלומין מזכיר יעלה ויבוא? י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

בתפילת ערבית אינו מזכיר יעלה ויבא, שכבר יצא ראש חודש, ולא שייך להזכיר יעלה ויבא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה