הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ט 28 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרוגי הטבח במעלות

שרה בת מרים, תמר בת גזילה, מלכה בת שושנה, יוכבד בת מטוקה, אילנה בת רוחמה, שושנה בת אסתר, רחל בת חנינה, יעקב בן מסעודה, יפה בת סבירסה, רינה בת רחל, יהודית בת יקוטה, יוכבד בת מרים, דוד בן יקוטה, צביה בת תקווה, יונה בן דג'יריה, אילנה בת צביה, לילי בת הלן, אביבה בת מזל, יעקב בן נסריה, שרה בת רינה, שרה בת יסמינה, מיכל בת חנה, פורטונה כהן, אליהו בן פורטונה, יוסף כהן, שמואל סילוואן בן מרים הי"ד
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

החפץ בעילום שמו

תפלת נדבה

שאלה: מהי תפלת נדבה? והאם מתפללים נדבה בזמנינו?

תשובה: כל התפלות שאנו מתפללים, תוקנו כנגד הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכמו שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו", כלומר, התפלות שאנו מתפללים, הם תשלום במקום הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים. (ברכות כו:). ואף שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתפללים, מכל מקום לא היה בזה חיוב ממש שלוש פעמים בכל יום בנוסח התפלה שאנו מתפללים.

ומאחר ואדם יחידי רשאי לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן נדבה, כמו כן ראוי לומר שאדם החפץ בכך, רשאי לעמוד לפני ה' יתברך ולהתפלל תפלת נדבה.

ולכן מבואר במסכת ברכות (כא.), שמותר לאדם יחידי לעמוד ולהתפלל תפלת העמידה (תפלת שמונה עשרה) כנדבה לפני ה' יתברך. ותעמוד לו תפלה זו לזכות כמו קרבן נדבה. ואדם כזה שמוסיף תפלת נדבה לפני ה' יתברך, ראוי לקרותו "נדיב לב", כמו שנאמר בספר דברי הימים (ב): וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר, עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה', וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת "וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת".  

אולם כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יג), שהמתפלל נדבה "צריך שיהא מכיר עצמו זריז, ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת, שאז הוא נקרא: "נדיב לב עולות", אבל אם אינו מכוין יפה, הרי עליו נקרא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי". והוסיף רבינו הרא"ש, שהלואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום.

כלומר, מסביר רבינו הרא"ש, שהרי תפלה בלא כוונה, הרי היא כגוף בלא נשמה, ולכן, שלושת התפלות שאנו מחוייבים להתפלל בכל יום, עלינו לעמוד בהם ולהשתדל לכוין כפי היכולת. אבל להוסיף תפלה נוספת, בדורותינו שהריכוז קשה מאד, הרי שלרוב בני האדם הדבר אינו רצוי, והעושה כן, הקדוש ברוך הוא קורא עליו "למה לי רוב זבחיכם".

ומרן השלחן ערוך (סימן קז), פסק כך: מי שרוצה להתפלל נדבה, רשאי לעשות כן, אך צריך שיוסיף איזה דבר (בקשה) בתפלתו. (כגון, בברכת רפאינו, יבקש רפואה לחולה, וכן על זה הדרך). וכתב עוד מרן השלחן ערוך, "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלה מראש עד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קוראים עליו "למה לי רוב זבחיכם", והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום. עד כאן.

ורבינו שמעון בר צמח, הרשב"ץ, כתב בחדושיו, "ולא ראינו בדורותינו מי שנוהג בתפלת נדבה", "ובדורות אלה נסתלקה תפלת נדבה לגמרי, ואין מתפללין אותה כלל". וכן פסק רבינו חיים אבולעפייא בספרו נשמת חיים (סימן ד), ש"בזמן הזה אין להתפלל תפלת נדבה כלל", וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן למעשה, אין להתפלל בזמנינו תפלת נדבה כלל. ובהלכות הבאות נבאר את האופנים שבו בכל זאת אנו צריכים ורשאים להתפלל תפלת נדבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה