הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ט 16 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

נזכר שכבר התפלל

שאלה: כיצד ינהג, מי שהתחיל בתפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה?

תשובה: כבר ביארנו, שמעיקר הדין יכול אדם לעמוד ולהתפלל תפלה נוספת שהוא אינו מחוייב בה, והיא "תפלת נדבה", כמו "קרבן נדבה". אולם הבאנו את דברי הפוסקים, שכתבו שבזמנינו אין להתפלל תפלת נדבה, כיון שאנו מתקשים לכוין כראוי בתפלה.

ועתה נדון בשאלה שלפנינו. אדם שעמד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל את אותה התפלה. ודבר זה יכול לקרות אצל אדם שרגיל להתפלל כל יום תפלת מנחה בשעה מסויימת, למשל בשעה שבע. ואירע לו שנקלע למקום שהתפללו שם בשעה שתים. והתפלל עמהם, ואחר כך המשיך כהרגלו בשגרת יומו, ובשעה שבע הלך להתפלל. ולאחר שהתחיל בתפלת העמידה, נזכר שהתפלל כבר. כיצד עליו לנהוג כעת? הרי אם ימשיך את התפלה, הרי הוא ממשיך לברך ברכות לבטלה. ואם יפסיק את התפלה, נמצא שכל הברכות שכבר בירך הן ברכות לבטלה. ואם כן מה יעשה?

ובגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב יהודה אמר שמואל, "היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל, פוסק, ואפילו באמצע הברכה". כלומר, אם נזכר באמצע התפלה, לדוגמא באמצע ברכת רפאנו ה' ונרפא, שהתפלל כבר, יפסיק מיד את התפלה, כי כל מה שבירך עד עתה היה בטעות, (ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"). ולא יוכל אפילו לסיים את הברכה בה הוא עומד, כגון ברכת רפאינו, מפני שסיום הברכה "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל", היא נוסח ברכה, ויש בו שם ה', ואסור להזכירו שלא לצורך.

ולכאורה יש לשאול, שהרי ביארנו שמעיקר הדין רשאי אדם להתפלל תפלת נדבה, כלומר, תפלה שכולה אינה חובה. ואם כן במקרה שלפנינו, שנזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, לכל הפחות יוכל להמשיך בתפלתו בתורת נדבה, כדי שלא יהיו כל הברכות שכבר בירך ברכות לבטלה.

ובאמת שנחלקו בענין זה רבותינו הראשונים. יש אומרים, שאדם כזה רשאי להמשיך את תפלתו בתורת "נדבה". וזו דעת הראב"ד והרשב"א. אבל רוב רבותינו הגאונים והראשונים חלקו על שיטה זו, ולדעתם חייב להפסיק מיד את תפלתו כמשמעות דברי הגמרא, שהרי מאחר והתחיל את התפלה בתורת "חובה", שוב לא יוכל לשנות באמצע התפלה ולהמשיכה בתורת "נדבה", שהרי התפלות הן כנגד הקרבנות, ולא מצאנו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה. (תוספות הרא"ש בשם הגאונים).

ולהלכה, "אין תפלת נדבה לחצאין", כלומר, אם התחיל את התפלה כי חשב שהיא תפלת חובה, שוב לא יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, וכהכרעת רוב הפוסקים. (ילקוט יוסף חלק ראשון עמוד רב והלאה).

לכן לסיכום, מי שהתחיל לעמוד בתפלת שמונה עשרה, ונזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, יפסיק מיד בתפלתו, ואפילו באמצע הברכה.

ובהלכה הבאה נבאר את הדין בענין זה, לגבי תפלת ערבית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה