הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ט 16 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

נזכר שכבר התפלל

שאלה: כיצד ינהג, מי שהתחיל בתפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה?

תשובה: כבר ביארנו, שמעיקר הדין יכול אדם לעמוד ולהתפלל תפלה נוספת שהוא אינו מחוייב בה, והיא "תפלת נדבה", כמו "קרבן נדבה". אולם הבאנו את דברי הפוסקים, שכתבו שבזמנינו אין להתפלל תפלת נדבה, כיון שאנו מתקשים לכוין כראוי בתפלה.

ועתה נדון בשאלה שלפנינו. אדם שעמד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל את אותה התפלה. ודבר זה יכול לקרות אצל אדם שרגיל להתפלל כל יום תפלת מנחה בשעה מסויימת, למשל בשעה שבע. ואירע לו שנקלע למקום שהתפללו שם בשעה שתים. והתפלל עמהם, ואחר כך המשיך כהרגלו בשגרת יומו, ובשעה שבע הלך להתפלל. ולאחר שהתחיל בתפלת העמידה, נזכר שהתפלל כבר. כיצד עליו לנהוג כעת? הרי אם ימשיך את התפלה, הרי הוא ממשיך לברך ברכות לבטלה. ואם יפסיק את התפלה, נמצא שכל הברכות שכבר בירך הן ברכות לבטלה. ואם כן מה יעשה?

ובגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב יהודה אמר שמואל, "היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל, פוסק, ואפילו באמצע הברכה". כלומר, אם נזכר באמצע התפלה, לדוגמא באמצע ברכת רפאנו ה' ונרפא, שהתפלל כבר, יפסיק מיד את התפלה, כי כל מה שבירך עד עתה היה בטעות, (ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"). ולא יוכל אפילו לסיים את הברכה בה הוא עומד, כגון ברכת רפאינו, מפני שסיום הברכה "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל", היא נוסח ברכה, ויש בו שם ה', ואסור להזכירו שלא לצורך.

ולכאורה יש לשאול, שהרי ביארנו שמעיקר הדין רשאי אדם להתפלל תפלת נדבה, כלומר, תפלה שכולה אינה חובה. ואם כן במקרה שלפנינו, שנזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, לכל הפחות יוכל להמשיך בתפלתו בתורת נדבה, כדי שלא יהיו כל הברכות שכבר בירך ברכות לבטלה.

ובאמת שנחלקו בענין זה רבותינו הראשונים. יש אומרים, שאדם כזה רשאי להמשיך את תפלתו בתורת "נדבה". וזו דעת הראב"ד והרשב"א. אבל רוב רבותינו הגאונים והראשונים חלקו על שיטה זו, ולדעתם חייב להפסיק מיד את תפלתו כמשמעות דברי הגמרא, שהרי מאחר והתחיל את התפלה בתורת "חובה", שוב לא יוכל לשנות באמצע התפלה ולהמשיכה בתורת "נדבה", שהרי התפלות הן כנגד הקרבנות, ולא מצאנו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה. (תוספות הרא"ש בשם הגאונים).

ולהלכה, "אין תפלת נדבה לחצאין", כלומר, אם התחיל את התפלה כי חשב שהיא תפלת חובה, שוב לא יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, וכהכרעת רוב הפוסקים. (ילקוט יוסף חלק ראשון עמוד רב והלאה).

לכן לסיכום, מי שהתחיל לעמוד בתפלת שמונה עשרה, ונזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, יפסיק מיד בתפלתו, ואפילו באמצע הברכה.

ובהלכה הבאה נבאר את הדין בענין זה, לגבי תפלת ערבית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה