הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ט 16 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

נזכר שכבר התפלל

שאלה: כיצד ינהג, מי שהתחיל בתפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה?

תשובה: כבר ביארנו, שמעיקר הדין יכול אדם לעמוד ולהתפלל תפלה נוספת שהוא אינו מחוייב בה, והיא "תפלת נדבה", כמו "קרבן נדבה". אולם הבאנו את דברי הפוסקים, שכתבו שבזמנינו אין להתפלל תפלת נדבה, כיון שאנו מתקשים לכוין כראוי בתפלה.

ועתה נדון בשאלה שלפנינו. אדם שעמד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל את אותה התפלה. ודבר זה יכול לקרות אצל אדם שרגיל להתפלל כל יום תפלת מנחה בשעה מסויימת, למשל בשעה שבע. ואירע לו שנקלע למקום שהתפללו שם בשעה שתים. והתפלל עמהם, ואחר כך המשיך כהרגלו בשגרת יומו, ובשעה שבע הלך להתפלל. ולאחר שהתחיל בתפלת העמידה, נזכר שהתפלל כבר. כיצד עליו לנהוג כעת? הרי אם ימשיך את התפלה, הרי הוא ממשיך לברך ברכות לבטלה. ואם יפסיק את התפלה, נמצא שכל הברכות שכבר בירך הן ברכות לבטלה. ואם כן מה יעשה?

ובגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב יהודה אמר שמואל, "היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל, פוסק, ואפילו באמצע הברכה". כלומר, אם נזכר באמצע התפלה, לדוגמא באמצע ברכת רפאנו ה' ונרפא, שהתפלל כבר, יפסיק מיד את התפלה, כי כל מה שבירך עד עתה היה בטעות, (ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"). ולא יוכל אפילו לסיים את הברכה בה הוא עומד, כגון ברכת רפאינו, מפני שסיום הברכה "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל", היא נוסח ברכה, ויש בו שם ה', ואסור להזכירו שלא לצורך.

ולכאורה יש לשאול, שהרי ביארנו שמעיקר הדין רשאי אדם להתפלל תפלת נדבה, כלומר, תפלה שכולה אינה חובה. ואם כן במקרה שלפנינו, שנזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, לכל הפחות יוכל להמשיך בתפלתו בתורת נדבה, כדי שלא יהיו כל הברכות שכבר בירך ברכות לבטלה.

ובאמת שנחלקו בענין זה רבותינו הראשונים. יש אומרים, שאדם כזה רשאי להמשיך את תפלתו בתורת "נדבה". וזו דעת הראב"ד והרשב"א. אבל רוב רבותינו הגאונים והראשונים חלקו על שיטה זו, ולדעתם חייב להפסיק מיד את תפלתו כמשמעות דברי הגמרא, שהרי מאחר והתחיל את התפלה בתורת "חובה", שוב לא יוכל לשנות באמצע התפלה ולהמשיכה בתורת "נדבה", שהרי התפלות הן כנגד הקרבנות, ולא מצאנו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה. (תוספות הרא"ש בשם הגאונים).

ולהלכה, "אין תפלת נדבה לחצאין", כלומר, אם התחיל את התפלה כי חשב שהיא תפלת חובה, שוב לא יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, וכהכרעת רוב הפוסקים. (ילקוט יוסף חלק ראשון עמוד רב והלאה).

לכן לסיכום, מי שהתחיל לעמוד בתפלת שמונה עשרה, ונזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, יפסיק מיד בתפלתו, ואפילו באמצע הברכה.

ובהלכה הבאה נבאר את הדין בענין זה, לגבי תפלת ערבית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה