הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ט 28 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרוגי הטבח במעלות

שרה בת מרים, תמר בת גזילה, מלכה בת שושנה, יוכבד בת מטוקה, אילנה בת רוחמה, שושנה בת אסתר, רחל בת חנינה, יעקב בן מסעודה, יפה בת סבירסה, רינה בת רחל, יהודית בת יקוטה, יוכבד בת מרים, דוד בן יקוטה, צביה בת תקווה, יונה בן דג'יריה, אילנה בת צביה, לילי בת הלן, אביבה בת מזל, יעקב בן נסריה, שרה בת רינה, שרה בת יסמינה, מיכל בת חנה, פורטונה כהן, אליהו בן פורטונה, יוסף כהן, שמואל סילוואן בן מרים הי"ד
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

החפץ בעילום שמו

תפלת נדבה

שאלה: מהי תפלת נדבה? והאם מתפללים נדבה בזמנינו?

תשובה: כל התפלות שאנו מתפללים, תוקנו כנגד הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכמו שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו", כלומר, התפלות שאנו מתפללים, הם תשלום במקום הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים. (ברכות כו:). ואף שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתפללים, מכל מקום לא היה בזה חיוב ממש שלוש פעמים בכל יום בנוסח התפלה שאנו מתפללים.

ומאחר ואדם יחידי רשאי לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן נדבה, כמו כן ראוי לומר שאדם החפץ בכך, רשאי לעמוד לפני ה' יתברך ולהתפלל תפלת נדבה.

ולכן מבואר במסכת ברכות (כא.), שמותר לאדם יחידי לעמוד ולהתפלל תפלת העמידה (תפלת שמונה עשרה) כנדבה לפני ה' יתברך. ותעמוד לו תפלה זו לזכות כמו קרבן נדבה. ואדם כזה שמוסיף תפלת נדבה לפני ה' יתברך, ראוי לקרותו "נדיב לב", כמו שנאמר בספר דברי הימים (ב): וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר, עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה', וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת "וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת".  

אולם כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יג), שהמתפלל נדבה "צריך שיהא מכיר עצמו זריז, ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת, שאז הוא נקרא: "נדיב לב עולות", אבל אם אינו מכוין יפה, הרי עליו נקרא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי". והוסיף רבינו הרא"ש, שהלואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום.

כלומר, מסביר רבינו הרא"ש, שהרי תפלה בלא כוונה, הרי היא כגוף בלא נשמה, ולכן, שלושת התפלות שאנו מחוייבים להתפלל בכל יום, עלינו לעמוד בהם ולהשתדל לכוין כפי היכולת. אבל להוסיף תפלה נוספת, בדורותינו שהריכוז קשה מאד, הרי שלרוב בני האדם הדבר אינו רצוי, והעושה כן, הקדוש ברוך הוא קורא עליו "למה לי רוב זבחיכם".

ומרן השלחן ערוך (סימן קז), פסק כך: מי שרוצה להתפלל נדבה, רשאי לעשות כן, אך צריך שיוסיף איזה דבר (בקשה) בתפלתו. (כגון, בברכת רפאינו, יבקש רפואה לחולה, וכן על זה הדרך). וכתב עוד מרן השלחן ערוך, "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלה מראש עד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קוראים עליו "למה לי רוב זבחיכם", והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום. עד כאן.

ורבינו שמעון בר צמח, הרשב"ץ, כתב בחדושיו, "ולא ראינו בדורותינו מי שנוהג בתפלת נדבה", "ובדורות אלה נסתלקה תפלת נדבה לגמרי, ואין מתפללין אותה כלל". וכן פסק רבינו חיים אבולעפייא בספרו נשמת חיים (סימן ד), ש"בזמן הזה אין להתפלל תפלת נדבה כלל", וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן למעשה, אין להתפלל בזמנינו תפלת נדבה כלל. ובהלכות הבאות נבאר את האופנים שבו בכל זאת אנו צריכים ורשאים להתפלל תפלת נדבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשע"ט

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה