הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ט 28 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרוגי הטבח במעלות

שרה בת מרים, תמר בת גזילה, מלכה בת שושנה, יוכבד בת מטוקה, אילנה בת רוחמה, שושנה בת אסתר, רחל בת חנינה, יעקב בן מסעודה, יפה בת סבירסה, רינה בת רחל, יהודית בת יקוטה, יוכבד בת מרים, דוד בן יקוטה, צביה בת תקווה, יונה בן דג'יריה, אילנה בת צביה, לילי בת הלן, אביבה בת מזל, יעקב בן נסריה, שרה בת רינה, שרה בת יסמינה, מיכל בת חנה, פורטונה כהן, אליהו בן פורטונה, יוסף כהן, שמואל סילוואן בן מרים הי"ד
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

החפץ בעילום שמו

תפלת נדבה

שאלה: מהי תפלת נדבה? והאם מתפללים נדבה בזמנינו?

תשובה: כל התפלות שאנו מתפללים, תוקנו כנגד הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכמו שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו", כלומר, התפלות שאנו מתפללים, הם תשלום במקום הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים. (ברכות כו:). ואף שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתפללים, מכל מקום לא היה בזה חיוב ממש שלוש פעמים בכל יום בנוסח התפלה שאנו מתפללים.

ומאחר ואדם יחידי רשאי לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן נדבה, כמו כן ראוי לומר שאדם החפץ בכך, רשאי לעמוד לפני ה' יתברך ולהתפלל תפלת נדבה.

ולכן מבואר במסכת ברכות (כא.), שמותר לאדם יחידי לעמוד ולהתפלל תפלת העמידה (תפלת שמונה עשרה) כנדבה לפני ה' יתברך. ותעמוד לו תפלה זו לזכות כמו קרבן נדבה. ואדם כזה שמוסיף תפלת נדבה לפני ה' יתברך, ראוי לקרותו "נדיב לב", כמו שנאמר בספר דברי הימים (ב): וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר, עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה', וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת "וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת".  

אולם כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יג), שהמתפלל נדבה "צריך שיהא מכיר עצמו זריז, ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת, שאז הוא נקרא: "נדיב לב עולות", אבל אם אינו מכוין יפה, הרי עליו נקרא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי". והוסיף רבינו הרא"ש, שהלואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום.

כלומר, מסביר רבינו הרא"ש, שהרי תפלה בלא כוונה, הרי היא כגוף בלא נשמה, ולכן, שלושת התפלות שאנו מחוייבים להתפלל בכל יום, עלינו לעמוד בהם ולהשתדל לכוין כפי היכולת. אבל להוסיף תפלה נוספת, בדורותינו שהריכוז קשה מאד, הרי שלרוב בני האדם הדבר אינו רצוי, והעושה כן, הקדוש ברוך הוא קורא עליו "למה לי רוב זבחיכם".

ומרן השלחן ערוך (סימן קז), פסק כך: מי שרוצה להתפלל נדבה, רשאי לעשות כן, אך צריך שיוסיף איזה דבר (בקשה) בתפלתו. (כגון, בברכת רפאינו, יבקש רפואה לחולה, וכן על זה הדרך). וכתב עוד מרן השלחן ערוך, "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלה מראש עד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קוראים עליו "למה לי רוב זבחיכם", והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום. עד כאן.

ורבינו שמעון בר צמח, הרשב"ץ, כתב בחדושיו, "ולא ראינו בדורותינו מי שנוהג בתפלת נדבה", "ובדורות אלה נסתלקה תפלת נדבה לגמרי, ואין מתפללין אותה כלל". וכן פסק רבינו חיים אבולעפייא בספרו נשמת חיים (סימן ד), ש"בזמן הזה אין להתפלל תפלת נדבה כלל", וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן למעשה, אין להתפלל בזמנינו תפלת נדבה כלל. ובהלכות הבאות נבאר את האופנים שבו בכל זאת אנו צריכים ורשאים להתפלל תפלת נדבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה