הלכה ליום ראשון י' אב תשע"ט 11 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

משפחתו

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום.

ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו.

צאת התענית – נטילת ידיים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

עשירי באב בשנה שתשעה באב חל בשבת
ולגבי שנה כמו זו (תשע"ט) שהתענית נדחתה מיום השבת, ואנו מתענים ביום עשירי באב, נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג במנהגי אבלות ביום שאחרי התענית, שהוא יום אחד עשר באב. שלדעת המהרי"ל אין לאכול בשר ואין לשתות יין במוצאי תשעה באב, אפילו בשנה שתשעה באב דחוי. וכן פסק הרמ"א (בסימן תקנח). וכן פסק מהרש"ל ועוד מגדולי רבותינו האשכנזים.

אולם רבינו חיים ויטאל היה נוהג בעצמו לאכול בשר במוצאי תשעה באב דחוי. (כמו השנה). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שגם לדעת מרן השלחן ערוך נראה יותר שיש להקל בזה. וכן פסקו עוד מגדולי רבותינו הספרדים.

לכן להלכה, האשכנזים נוהגים מקצת דיני אבלות גם בשנה זו במוצאי תשעה באב. אבל מנהג הספרדים להקל בזה, שאין אנו נוהגים כלל בשום מנהג אבלות משעה שיצאה התענית, שכבר יצאנו מימי בין המצרים. (חזון עובדיה עמוד תיד).

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה