הלכה ליום ראשון י' אב תשע"ט 11 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

משפחתו

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום.

ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו.

צאת התענית – נטילת ידיים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

עשירי באב בשנה שתשעה באב חל בשבת
ולגבי שנה כמו זו (תשע"ט) שהתענית נדחתה מיום השבת, ואנו מתענים ביום עשירי באב, נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג במנהגי אבלות ביום שאחרי התענית, שהוא יום אחד עשר באב. שלדעת המהרי"ל אין לאכול בשר ואין לשתות יין במוצאי תשעה באב, אפילו בשנה שתשעה באב דחוי. וכן פסק הרמ"א (בסימן תקנח). וכן פסק מהרש"ל ועוד מגדולי רבותינו האשכנזים.

אולם רבינו חיים ויטאל היה נוהג בעצמו לאכול בשר במוצאי תשעה באב דחוי. (כמו השנה). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שגם לדעת מרן השלחן ערוך נראה יותר שיש להקל בזה. וכן פסקו עוד מגדולי רבותינו הספרדים.

לכן להלכה, האשכנזים נוהגים מקצת דיני אבלות גם בשנה זו במוצאי תשעה באב. אבל מנהג הספרדים להקל בזה, שאין אנו נוהגים כלל בשום מנהג אבלות משעה שיצאה התענית, שכבר יצאנו מימי בין המצרים. (חזון עובדיה עמוד תיד).

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

האם מותר לחמם בשבת סופגנייה עם ריבה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה