הלכה ליום ראשון י' אב תשע"ט 11 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

משפחתו

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום.

ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו.

צאת התענית – נטילת ידיים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

עשירי באב בשנה שתשעה באב חל בשבת
ולגבי שנה כמו זו (תשע"ט) שהתענית נדחתה מיום השבת, ואנו מתענים ביום עשירי באב, נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג במנהגי אבלות ביום שאחרי התענית, שהוא יום אחד עשר באב. שלדעת המהרי"ל אין לאכול בשר ואין לשתות יין במוצאי תשעה באב, אפילו בשנה שתשעה באב דחוי. וכן פסק הרמ"א (בסימן תקנח). וכן פסק מהרש"ל ועוד מגדולי רבותינו האשכנזים.

אולם רבינו חיים ויטאל היה נוהג בעצמו לאכול בשר במוצאי תשעה באב דחוי. (כמו השנה). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שגם לדעת מרן השלחן ערוך נראה יותר שיש להקל בזה. וכן פסקו עוד מגדולי רבותינו הספרדים.

לכן להלכה, האשכנזים נוהגים מקצת דיני אבלות גם בשנה זו במוצאי תשעה באב. אבל מנהג הספרדים להקל בזה, שאין אנו נוהגים כלל בשום מנהג אבלות משעה שיצאה התענית, שכבר יצאנו מימי בין המצרים. (חזון עובדיה עמוד תיד).

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה