הלכה ליום ראשון י' אב תשע"ט 11 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

משפחתו

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום.

ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו.

צאת התענית – נטילת ידיים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

עשירי באב בשנה שתשעה באב חל בשבת
ולגבי שנה כמו זו (תשע"ט) שהתענית נדחתה מיום השבת, ואנו מתענים ביום עשירי באב, נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג במנהגי אבלות ביום שאחרי התענית, שהוא יום אחד עשר באב. שלדעת המהרי"ל אין לאכול בשר ואין לשתות יין במוצאי תשעה באב, אפילו בשנה שתשעה באב דחוי. וכן פסק הרמ"א (בסימן תקנח). וכן פסק מהרש"ל ועוד מגדולי רבותינו האשכנזים.

אולם רבינו חיים ויטאל היה נוהג בעצמו לאכול בשר במוצאי תשעה באב דחוי. (כמו השנה). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שגם לדעת מרן השלחן ערוך נראה יותר שיש להקל בזה. וכן פסקו עוד מגדולי רבותינו הספרדים.

לכן להלכה, האשכנזים נוהגים מקצת דיני אבלות גם בשנה זו במוצאי תשעה באב. אבל מנהג הספרדים להקל בזה, שאין אנו נוהגים כלל בשום מנהג אבלות משעה שיצאה התענית, שכבר יצאנו מימי בין המצרים. (חזון עובדיה עמוד תיד).

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה