הלכה ליום ראשון י' אב תשע"ט 11 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

משפחתו

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום.

ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו.

צאת התענית – נטילת ידיים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

עשירי באב בשנה שתשעה באב חל בשבת
ולגבי שנה כמו זו (תשע"ט) שהתענית נדחתה מיום השבת, ואנו מתענים ביום עשירי באב, נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג במנהגי אבלות ביום שאחרי התענית, שהוא יום אחד עשר באב. שלדעת המהרי"ל אין לאכול בשר ואין לשתות יין במוצאי תשעה באב, אפילו בשנה שתשעה באב דחוי. וכן פסק הרמ"א (בסימן תקנח). וכן פסק מהרש"ל ועוד מגדולי רבותינו האשכנזים.

אולם רבינו חיים ויטאל היה נוהג בעצמו לאכול בשר במוצאי תשעה באב דחוי. (כמו השנה). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שגם לדעת מרן השלחן ערוך נראה יותר שיש להקל בזה. וכן פסקו עוד מגדולי רבותינו הספרדים.

לכן להלכה, האשכנזים נוהגים מקצת דיני אבלות גם בשנה זו במוצאי תשעה באב. אבל מנהג הספרדים להקל בזה, שאין אנו נוהגים כלל בשום מנהג אבלות משעה שיצאה התענית, שכבר יצאנו מימי בין המצרים. (חזון עובדיה עמוד תיד).

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה