הלכה ליום רביעי כ"ו אב תשפ"א 4 באוגוסט 2021

אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר.

בגמרא במסכת פסחים (דף מו) דנו לגבי אדם ההולך בדרך ולא מצויים אצלו מים לנטילת ידים, לאיזה מרחק צריך אותו אדם ללכת בכדי להשיג מים?, וכך אמרו בגמרא: לנטילת ידים (כלומר, מי שאין לו מים לנטילת ידים ורוצה לאכול פת, המרחק שחייב ללכת בכדי להשיג מים) ארבעה מילין (שהם שמונת אלפים אמה, דהיינו קרוב לארבעה קילומטרים) והמרחק מלפניו (כלומר, כשהוא הולך בדרך, הטריחוהו לעכב סעודתו ולהמשיך בדרכו עד מרחק ארבעה מילין, בכדי שיוכל ליטול ידיו) אבל לאחריו, אפילו מיל אין מטריחין אותו (כלומר, אם לפניו בהמשך דרכו לא מצויים מים אפילו במרחק ארבעה מילין, אבל אם יחזור על עקבותיו יוכל להשיג מים, אינו חייב לחזור למרחק רב כל כך, אלא למרחק פחות משיעור מיל, שהוא פחות מקילומטר אחד) אבל אם אין באפשרותו כלל להשיג מים אפילו אם ילך למרחקים אלו, (דבר שעשוי לקרות בטיולים) רשאי לאכול בלי נטילת ידים, באופן שיכרוך ידיו במפה, דהיינו שיעטוף שתי ידיו ממש במפה, או שילבש כפפות, בכדי שלא יטעה ויגע בפת בידו ואז רשאי לאכול.
וככל דברי הגמרא הללו פסק מרן השלחן ערוך (סימן קסג) ויש מקילים בזה אף במקום שיש ספק אם ימצא מים אם לאו, שיוכל לאכול בלא נטילה על ידי לבישת כפפות וכדומה וכנ"ל.

ובדין האמור שיש לחזר אחר מים לנטילת ידים מלפניו עד מרחק של ארבעה מילין ומלאחריו עד מרחק של פחות ממיל, יש לשער לפי "זמן הליכה" למקום כזה, ושיעור הליכת ארבעה מילין הוא שבעים ושתים דקות, והליכת מיל אחד אורכת שמונה עשרה דקות. לפיכך אם יש מים במקום מרוחק מאד, אלא שיש בידו להגיע לשם באמצעות כלי רכב, אם יכול להגיע למים שבהמשך דרכו תוך שבעים ושתים דקות או מלאחריו בתוך פחות משמונה עשרה דקות צריך לעשות כן.

ולסיכום: אדם המהלך בדרך ונקלע למצב שאין לו מים לנטילת ידים, כל שיודע שבהמשך דרכו בתוך שבעים ושתים דקות של הליכה או נסיעה יהיו לו מים לנטילת ידים, צריך לעכב סעודתו ולהמתין עד שיגיע למקום המים ויטול ידיו כדין. וכן אם צריך לחזור על עקבותיו אחורנית לצורך השגת מים, כל שידוע לו שתוך שמונה עשרה דקות יהיו לו מים לנטילת ידים חייב לחזור על עקבותיו וליטול ידיו כדין. אבל אם אין לו מים אפילו במרחקים אלו, רשאי לאכול בלא נטילת ידים, באופן שיעטוף את שתי ידיו במפית או בכפפות וכדומה ויאכל לשובע נפשו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדין של הפת בלי נטילה דורשת ברכת המזון? ט"ו אלול תשפ"א / 23 באוגוסט 2021

אם אכל כזית, צריך ברכת המזון. ללא קשר לנטילה.

שלום לפי זמן הליכה 72 דקות ברגל אז בנסיעה ברכב זה הרבה פחות אז למה מחשבים גם כשיש רכב לפי 72 דקות? א' אלול תשפ"א / 9 באוגוסט 2021

דנים בזה האחרונים, והסיקו שהכל הולך לפי כמה זמן היה בדרכים, שאם היה הולך ברגל, משערים בשיעור פרסה, ואם היה רוכב על בהמה, משערים שיהיה שבעים ושתים דקות, כשיעור הליכת פרסה ברגל, וכן אם היה נוסע ברכב. תבורכו,

האם מותר להקל בהלכה המצורפת, לילדים: א.לפני גיל חינוך?  ב.לפני גיל בר מצווה? כ"ד טבת תשע"ב / 19 בינואר 2012

לפני גיל חינוך, אין חיוב לילדים ליטול ידיים לפני האוכל. אבל יש להרגיל את הילדים עוד מקטנותם, מגיל ארבע או חמש ליטול ידיהם תמיד.

האם 4 מיל הוא עפ"י שיעור זמן או מרחק הליכה?
כיון ש-72 דק' בנסיעה ברכב הם הרבה יותר מ – 4 מיל ובתקופת הגמרא כיצד התייחס הדין לגבי מי שיש לו סוס וכדו'? כ"ג טבת תשע"ב / 18 בינואר 2012

יש לשער לעולם שבעים ושתים דקות, ואין לשער דוקא לפי שיעור שנזכר בגמרא, שהוא שיעור של מילין ממש, כיון שדיברו על אדם ההולך ברגל.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה