הלכה ליום שני ח' חשון תשפ"א 26 באוקטובר 2020

דין הנשים בסעודות שבת - מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות בשבת, כפי שהאנשים חייבים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים הנוגעים לסעודות השבת, ובכללם, שכל אדם חייב לאכול שלוש סעודות בשבת, האחת בליל שבת, והשנייה ביום השבת, והשלישית ביום השבת בצהריים.

כמו כן ביארנו, שיש לברך על "לחם משנה" בסעודת הללו, כלומר, יש לברך המוציא על שתי כיכרות. וכפי שנתבאר.

ולענין נשים, אם הן חייבות בסעודות הללו או לא. כבר עמד בשאלה זו רבינו משה מפונטיזא (שהיה מבעלי התוספות לפני יותר משמונה מאות שנה), ושלח את ספקו בפני רבינו תם, האם נשים חייבות בשלש סעודות? שהרי כלל גדול בידינו, שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, כלומר, נשים פטורות מכל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ושהיא תלויה בזמן. כגון, מצות לולב, שהיא ב"קום ועשה" (ליטול לולב), והיא תלויה בזמן (רק בחג הסוכות). והרי גם מצות סעודות השבת, היא מצות עשה, והיא תלויה בזמן, שאינה שייכת בימות החול אלא בשבת דוקא. ולפי זה לכאורה נשים פטורות ממצוה זו.

והשיב לו רבינו תם, שנשים חייבות במצות סעודות השבת, משום שמצוה זו היא זכר לנס שירד מן מהשמים לבני ישראל במדבר, והיתה יורדת להם מנה כפולה לכבוד שבת, ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס של ירידת המן, הרי שאף הן חייבות לעשות שלש סעודות לשבת, זכר לנס. וכשם שהן חייבות במצות נר חנוכה, ובמצות מקרא מגילה וארבע כוסות, שאף הן היו באותם הנסים, כן הדין לגבי סעודות שבת, שגם הן מחוייבות בסעודה זו. (ספר הישר סימן ע אות ד). והוסיף רבנו תם, שלאור האמור, נשים חייבות גם במצות "לחם משנה" בסעודות השבת, כדין האנשים ממש.

ועוד הוסיף רבינו תם לחזק את דבריו, שמאחר ועיקר הדין של סעודות השבת ושל לחם משנה הוא מצוה מדרבנן, ולא מן התורה, הרי שבמצוות דרבנן נשים חייבות בלי שום חילוק מהאנשים. והרמב"ן (קיז.) כתב שלענין מצוות השבת, אין חילוק כלל בין נשים לאנשים. ועוד הובאו בדברי רבותינו הראשונים טעמים אחרים בענין זה, אך כולם שוים במסקנתם, שנשים חייבות במצות שלש סעודות ובמצות לחם משנה.

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב שנשים אינן חייבות בלחם משנה, וכתב לחלוק בזה על דברי רבותינו הראשונים מטעמים שונים. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לדחות את כל דבריו, והוסיף עליהם בזו הלשון: "ונוראות נפלאתי, איך הרהיב עוז לדחות את דברי כל גדולי הפוסקים הנ"ל, חבל נביאים, שכולם שוים בעיקר הדין שהנשים חייבות בשלש סעודות ובלחם משנה". (חזו"ע ח"ב עמ' קעב).

ולכן העיקר להלכה, שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, הן לגבי עצם החיוב לסעוד שלש סעודות, והן לגבי החיוב בלחם משנה, שהנשים מחוייבות בדינים אלו לגמרי.

ואמנם בכמה מקומות בזמנינו נוהגים שהאנשים סועדים סעודה שלישית בבית הכנסת, ומחמת כן מתרשלות הנשים ואינן אוכלות סעודה זו, או שמסתפקות באכילת פירות וכדומה. ואין נכון לנהוג כן, ומה יפה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שהיה אומר כמה שיעורים ודרשות בימות השבת, מכל מקום היה סועד סעודה שלישית בביתו עם רעייתו הרבנית, בניו ובנותיו, לחנכם ולהדריכם בסעודה זו, כדעת הפוסקים וכפסק מרן השלחן ערוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה