הלכה ליום שני ח' חשון תשפ"א 26 באוקטובר 2020

דין הנשים בסעודות שבת - מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות בשבת, כפי שהאנשים חייבים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים הנוגעים לסעודות השבת, ובכללם, שכל אדם חייב לאכול שלוש סעודות בשבת, האחת בליל שבת, והשנייה ביום השבת, והשלישית ביום השבת בצהריים.

כמו כן ביארנו, שיש לברך על "לחם משנה" בסעודת הללו, כלומר, יש לברך המוציא על שתי כיכרות. וכפי שנתבאר.

ולענין נשים, אם הן חייבות בסעודות הללו או לא. כבר עמד בשאלה זו רבינו משה מפונטיזא (שהיה מבעלי התוספות לפני יותר משמונה מאות שנה), ושלח את ספקו בפני רבינו תם, האם נשים חייבות בשלש סעודות? שהרי כלל גדול בידינו, שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, כלומר, נשים פטורות מכל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ושהיא תלויה בזמן. כגון, מצות לולב, שהיא ב"קום ועשה" (ליטול לולב), והיא תלויה בזמן (רק בחג הסוכות). והרי גם מצות סעודות השבת, היא מצות עשה, והיא תלויה בזמן, שאינה שייכת בימות החול אלא בשבת דוקא. ולפי זה לכאורה נשים פטורות ממצוה זו.

והשיב לו רבינו תם, שנשים חייבות במצות סעודות השבת, משום שמצוה זו היא זכר לנס שירד מן מהשמים לבני ישראל במדבר, והיתה יורדת להם מנה כפולה לכבוד שבת, ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס של ירידת המן, הרי שאף הן חייבות לעשות שלש סעודות לשבת, זכר לנס. וכשם שהן חייבות במצות נר חנוכה, ובמצות מקרא מגילה וארבע כוסות, שאף הן היו באותם הנסים, כן הדין לגבי סעודות שבת, שגם הן מחוייבות בסעודה זו. (ספר הישר סימן ע אות ד). והוסיף רבנו תם, שלאור האמור, נשים חייבות גם במצות "לחם משנה" בסעודות השבת, כדין האנשים ממש.

ועוד הוסיף רבינו תם לחזק את דבריו, שמאחר ועיקר הדין של סעודות השבת ושל לחם משנה הוא מצוה מדרבנן, ולא מן התורה, הרי שבמצוות דרבנן נשים חייבות בלי שום חילוק מהאנשים. והרמב"ן (קיז.) כתב שלענין מצוות השבת, אין חילוק כלל בין נשים לאנשים. ועוד הובאו בדברי רבותינו הראשונים טעמים אחרים בענין זה, אך כולם שוים במסקנתם, שנשים חייבות במצות שלש סעודות ובמצות לחם משנה.

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב שנשים אינן חייבות בלחם משנה, וכתב לחלוק בזה על דברי רבותינו הראשונים מטעמים שונים. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לדחות את כל דבריו, והוסיף עליהם בזו הלשון: "ונוראות נפלאתי, איך הרהיב עוז לדחות את דברי כל גדולי הפוסקים הנ"ל, חבל נביאים, שכולם שוים בעיקר הדין שהנשים חייבות בשלש סעודות ובלחם משנה". (חזו"ע ח"ב עמ' קעב).

ולכן העיקר להלכה, שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, הן לגבי עצם החיוב לסעוד שלש סעודות, והן לגבי החיוב בלחם משנה, שהנשים מחוייבות בדינים אלו לגמרי.

ואמנם בכמה מקומות בזמנינו נוהגים שהאנשים סועדים סעודה שלישית בבית הכנסת, ומחמת כן מתרשלות הנשים ואינן אוכלות סעודה זו, או שמסתפקות באכילת פירות וכדומה. ואין נכון לנהוג כן, ומה יפה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שהיה אומר כמה שיעורים ודרשות בימות השבת, מכל מקום היה סועד סעודה שלישית בביתו עם רעייתו הרבנית, בניו ובנותיו, לחנכם ולהדריכם בסעודה זו, כדעת הפוסקים וכפסק מרן השלחן ערוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה