הלכה ליום שני א' חשון תשפ"א 19 באוקטובר 2020

קידוש בסעודה שלישית

שאלה: האם יש חובה, או ענין, לקדש על היין בסעודה שלישית, כפי שעושים לפני הסעודה של הבוקר ביום השבת?

תשובה: כתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט), "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתם על היין, ולבצוע על שתי כיכרות".

ולכאורה נראה, שכוונת הרמב"ם היא, שכשם שיש חיוב לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות של שבת, כלומר, סעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, כמו כן יש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית.

ורבינו הטור (סימן רצא) הביא את דברי הרמב"ם, והעיר עליהם כך: "הרמב"ם כתב שגם בסעודה שלישית קובע על היין, ואדוני אבי הרא"ש לא היה מברך על היין לפני סעודה שלישית, שהרי קידוש היום הוקש לקידוש הלילה, וכשם שבלילה די בקידוש אחד על היין, כמו כן ביום די בקידוש אחד על היין לכל היום כולו". כלומר, גם רבינו הטור למד מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך העיר על כך, שקידוש היום שעושים בבוקר יום השבת, הרי הוא מספיק לכל היום כולו, ואין חובה לחזור ולקדש שנית לפני סעודה שלישית.

ובאמת שעוד כמה מרבותינו הראשונים הבינו מדברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית. אולם מרן הבית יוסף כתב, שמה שהבין הטור מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, אין זה נכון, כי באמת אין כוונת הרמב"ם בזה, אלא שיש חיוב לשתות יין בסעודה שלישית, אבל לא לערוך קידוש בראשיתה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם במקום אחר.

גם רבינו הרדב"ז (ח"ה סימן ב"א קד), שחי בזמנו של מרן הבית יוסף, כתב בפשיטות שאף הרמב"ם מודה שאין חובה לערוך קידוש לפני סעודה שלישית. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ב עמוד שמא), והעלה שאין חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, וכפי שנוהגים כולם, שאין מקדשים על היין אלא בשתי הסעודות הראשונות דוקא. אבל בסעודה שלישית, אין חיוב בזה, רק טוב ממדת חסידות לשתות מעט יין תוך כדי הסעודה השלישית, כדי לצאת ידי חובת דעת הרמב"ם, שסובר שיש חיוב בזה על כל פנים בתוך הסעודה.

והוסיף על כך מרן זצוק"ל, שאף שיש אומרים שעל פי הקבלה נכון לקדש על היין לפני הסעודה השלישית, אין זה נכון, והוכיח מדברי רבינו האר"י שאין לקדש על היין בסעודה זו, רק יש ענין על פי הקבלה בשתיית מעט יין תוך כדי הסעודה. והדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם ז"ל.

ולסיכום: אין לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך טוב לשתות מעט יין בתוך הסעודה השלישית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה