הלכה ליום רביעי ל' סיון תשע"ט 3 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו של הרב הגדול מזכה הרבים פה מפיק מרגליות

רבי אליהו פנחסי זצ"ל

ר"מ בישיבת יקירי ירושלים
שנפטר אמש לבית עולמו לאחר יסורים קשים
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ארץ ישראל ומצות כיבוד אב ואם

שאלה: אדם הדר בארץ ישראל, והוריו גרים בחוץ לארץ, ועתה הוריו מבקשים ממנו שיצטרף אליהם לגור על ידם בחוץ לארץ, האם עליו לשמוע בקול הוריו משום מצות כיבוד אב ואם?

תשובה: רבותינו במדרש ספרי אמרו, מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע שהיו יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכשהגיעו לסוף גבולה של ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה, "וירשתם אותה וישבתם בה", וסמוך לאותו פסוק נאמר, "ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים", ללמדך, ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות, וחזרו ובאו למקומם.

והרמב"ן בספר המצוות כתב, כי מצות ישוב ארץ ישראל אף בזמן הזה היא מצות עשה מן התורה, והסכים עמו הרשב"ץ. וכן הסכמת רוב הפוסקים.
ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג פסק, שאין לבן לשמוע לקול אביו כשמצוהו שלא לעלות לארץ ישראל, כיון שמצוה היא לעלות לארץ ישראל, וכבר דרשו חז"ל (ביבמות דף ה:) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'", כולכם חייבים בכבודי. כלומר, מדוע לאחר מצות מורא אב ואם נאמר: אני ה'? ללמדך שכולם חייבים בכבודו של ה' יתברך, ולכן בכל דבר שיש בו דבר מצוה, לא ישמע לאביו, שכבוד ה' קודם. וכך היא הסכמת הפוסקים, שאפילו בדבר שאינו אלא איסור דרבנן, ואומר לו אביו לעבור על דבר מדברי חכמים, אל ישמע לו, כי כבוד ה' קודם לכבוד אביו בכל דבר. שגם אביו מחוייב לשמוע לקול דברי חז"ל. וכן פסק מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ).

וכן פסק בנדון קרוב לזה הגאון המבי"ט, לענין מי שנשבע לעלות לארץ ישראל, ועתה אביו דורש ממנו במפגיע להתיר את נדרו ולא לעלות ארצה, אינו רשאי להתיר את נדרו, אלא יעלה לארץ ישראל ואל ישמע בקול אביו, שכן מצוה גדולה היא לעלות לארץ ישראל אף בזמן הזה. ועוד הוסיף, כי אין לבן הזה שום איסור במה שאינו מקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי הוריו יכולים גם הם לעלות עמו לארץ ישראל, ושם יכבדם.

ומכלל הדברים אנו למדים שבודאי שאסור לרדת מארץ ישראל לחוץ לארץ על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. אולם יש מקרה אחד שהוא יוצא מן הכלל, והוא כאשר רוצה הבן לרדת מארץ ישראל רק לביקור קצר אצל הוריו, לכבדם ולשמוח עמהם, ואינו יוצא מן הארץ אלא לפי שעה, שאז מותר לו לעשות כן, שאין זה בכלל ביטול מצות ישיבת ארץ ישראל, וכמו שכתב התשב"ץ בתשובה, שאין להתיר לצאת מארץ ישראל, אלא או על מנת ללמוד תורה או על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. וכבר עמדו הפוסקים על כוונתו בזה, שהרי בודאי אין היתר לצאת לגמרי מארץ ישראל על מנת לקיים מצות כיבוד הורים, והסבירו דבריו שהכוונה בזה, כשרוצה לצאת מהארץ לזמן מה, על מנת להקביל פני הוריו, ומיד לעלות חזרה לארץ, שאז נדחית מצות יישוב הארץ לזמן קצר מפני ענין כיבוד הורים, אבל להשאר שם לצמיתות מפני רצון הוריו, אין להקל כלל ועיקר.

ולסיכום: הדר בארץ ישראל, אל לו לצאת מהארץ בכדי לדור בסמיכות להוריו, ומכל מקום לצורך ביקור קצר, מותר לצאת מארץ ישראל בכדי לקיים מצות כיבוד הורים.
אולם יש להבהיר, כי לעתים שאלה זו באה באופנים שונים המצריכים שאלת חכם לכל מקרה לגופו, וכגון שהדבר יגרום לריחוק גדול בין כלל בני המשפחה, ולהתרחקות מן התורה והמצוות, וכגון שאותו הדר בארץ ישראל הוא מחזיק את כל המשפחה מבחינה רוחנית, שאז יש לצדד שעליו לרדת מהארץ לטובת ענין גדול כזה, שהרבה גופי תורה תלויים בו, וכן על זה הדרך. ושומע לעצה חכם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה