הלכה ליום חמישי כ"ד סיון תשע"ט 27 ביוני 2019

המתפלל צריך שיכוין רגליו

שאלה: כשעומדים בתפלת העמידה, האם חייבים להצמיד את הרגליים זו לזו לגמרי, או שדי בכך שהעקבים נוגעים זה בצד זה?

תשובה: במסכת ברכות (דף י:), אמר רבי יוסי בר חנינא בשם רבי אליעזר בן יעקב, המתפלל, צריך שיכוין רגליו, שהרי נאמר על המלאכים (יחזקאל פרק א) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה", ואנו בתפלה מדברים לפני המלך, ועלינו להדמות כאילו למלאכי השרת.

ומרן הבית יוסף (סימן צה) הביא בשם מהר"י אבוהב, שהטעם שהאדם חייב לכוין את רגליו זו בצד זו בזמן התפלה, הוא לרמז, שאין לנו אפשרות ללכת ולברוח, כי אין אנו יכולים להשיג שום דבר בעולם לולי ה' יתברך שעוזר לנו בכל דבר ודבר.

ובזוהר הקדוש (פרשת פנחס) אמרו, ורגליהם רגל ישרה, אמרו בעלי המשנה, שמי שמתפלל צריך לתקן רגליו בתפלתו כמלאכי השרת, להיות כאחד מן המלאכים, ומשום כן אמרו חכמים "המתפלל צריך לכוין את רגליו", ואמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, אם תראו את אלה בני האדם, שהם מיוחדים בתפלה שלהם שהם עומדים כך, תפתחו להם שערי ההיכל להכנס.

וכתבו תלמידי רבינו יונה, שיש נוהגים להשאיר מעט ריוח למעלה אצל האצבעות (כלומר, הם מצמידים רגליהם רק בצד העקב, ולא בצד האצבעות), ויש למנהג זה טעם, שהרי נאמר לגבי המלאכים "וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל". וכן כתב המאירי לקיים את המנהג.

אולם למעשה כתבו תלמידי רבינו יונה, שאין בטעם זה ממש לקיים את המנהג, שהרי בתלמוד שלנו לא הזכירו אלא שיש לסמוך את הרגליים שיראו כאחד ממש.

ולמעשה, פסק מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף תפלה כרך א עמוד שמו), שלא די בהצמדת העקבים, ויש להצמיד את כפות הרגליים לגמרי, זו בצד זו.

אולם אדם שהוא זקן, או חולה, והצמדת רגליו מפריעה לו בתפלתו, אינו צריך לדקדק בדבר זה, וכן ראינו למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שכל ימיו היה מצמיד רגליו לגמרי זו בצד זו, בכל זאת בימי זקנתו המופלגת, לא היה מדקדק בזה כל כך, ופעמים שלא היה מכוין אלא את העקבים זה בצד זה.

ויש לציין, כי גם בימי חוליו של מרן זצוק"ל, שהיו עצמותיו שבורות, בכל זאת עשה ככל יכולתו לעמוד בתפלת העמידה, ואף שהיה סובל יסורים קשים בשל כך, השתדל בדבר מאד מאד, לקיים מצות רבותינו להיות דומה למלאך ה'. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עושים אם מתפללים בישיבה? האם יש טעם להצמיד רגליים? י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

אדם שהוא חולה שאינו יכול לעמוד בתפלת העמידה, ומתפלל כשהוא יושב, או אדם שמחמת סיבה אחרת אינו יכול לעמוד ומתפלל כשהוא יושב, עליו להצמיד רגליו, ולכרוע בתפלה בשעת הכריעות, כדין כל אדם שמתפלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה