הלכה ליום רביעי כ"ו אייר תש"פ 20 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

לעילוי נשמתו של אבי ומורי היקר האהוב והאוהב
תשאר אהוב בליבנו לעד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו מאיר איררה

ברכה אחרונה אחר שתיית קפה או תה – מעשה מהגרש"ז אוירבך

בהלכה הקודמת הזכרנו את עיקר דין ברכה אחרונה אחר שתית משקה, שכל ששתה מן המשקה שיעור "רביעית", (כשמונים ואחד סמ"ק משקה), ושתה "בבת אחת", מברך ברכה אחרונה אחר השתייה, ברכת  "בורא נפשות". אבל אם שתה שיעור שהוא פחות משיעור רביעית, או ששתה רביעית אבל שתה לאט לאט מהמשקה, ולא שתה בבת אחת, אינו מברך ברכה אחרונה כלל.

ומעתה נראה היה לומר, שפשוט הדבר שאם שתה שיעור רביעית בבת אחת מקפה או מתה חם, וכגון שנצטנן הקפה מעט ויכול היה לשתות ממנו בבת אחת, שבודאי שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתייתו, וכדין שאר המשקאות.

אלא שהדין בזה אינו פשוט, שהרי ביארנו כבר, ששיעור השתיה בכדי להתחייב בברכה אחרונה, הוא תלוי בדרך השתיה אצל רוב בני האדם. ומכיון שאין דרך רוב בני אדם לשתות קפה כשהוא קר, כתב הגאון מרן החיד"א, שמי ששותה קפה כשהוא קר, "בטלה דעתו בדעת רוב בני אדם", ואינו מברך ברכה אחרונה כלל, שאין זו דרך ההנאה משתית קפה או תה. ואף על פי שיש מחלוקת בדבר, מכל מקום אחרונים רבים הסכימו לדברי מרן החיד"א בזה, וכתבו שלא יפה עושים אלו הנוהגים להשתהות עם הקפה עד שיצטנן בכדי לברך עליו ברכה אחרונה, מפני שלא הועילו במעשיהם כלום, ואם בירכו ברכה אחרונה, הרי נכנסו בחשש ברכה לבטלה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל גם כן דן בענין זה, והעלה להלכה כדעת מרן החיד"א, שאם שותה קפה (שחור) בבת אחת, אינו מברך אחר כך ברכה אחרונה, מפני שאין זו דרך השתיה של קפה כלל. ומכל מקום הוסיף, לגבי תה, שדרך הרבה בני אדם שממתינים עד שהתה מתקרר מעט כדי לשתותו להרוות בו את צמאונם, הרי בזה לא שייך לומר שאין דרך בני אדם לשתותו כך, ולכן, השותה תה אחר שהתקרר מעט, ושתה רביעית בבת אחת, מברך ברכה אחרונה על מה ששתה.

ונראה שהוא הדין לגבי קפה המעורב עם חלב שהתקרר מעט, שהואיל והרבה בני אדם נוהגים לשתותו במהירות, מפני שאינו חם כל כך, גם כן יש להורות שמי ששתה ממנו רביעית בבת אחת, יברך ברכה אחרונה בסיום שתיתו.

ובענין זה נזכיר מעשה נפלא: הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, היה צועד בכל יום מביתו לכיוון הישיבה שבה היה מלמד. במשך שנים רבות היה חולף בדרכו בסמוך לבית קפה אחד, שהיו מוזגים שם קפה לאנשים ברחבה מיוחדת שבכניסה לבית הקפה. והנה הבחין הגאון רבי שלמה זלמן, שתמיד כאשר מגישים לפני אורחי המקום קפה, מגישים אותו כאשר בצידו מוגשת גם כוס מים צוננים. (והיו עושים כן, מפני שכך הדרך במקומות רבים, בעיקר בערי צרפת, שמגישים את הקפה ביחד עם כוס מים צוננים).

והנה אחר שנים רבות, דן חתנו של הגאון רבי שלמה זלמן, הלא הוא הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, בפני רבו חמיו הגאון זצ"ל, בדין זה שאנו דנים בו בהלכות אלו, האם לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה. ואחר שפלפל בזה בחכמה בפני רבו, אמר לו הגאון רבי שלמה זלמן, תראה כמה יפה המנהג שנוהגים בבית הקפה שלידו אני עובר בכל יום, שמכיון שהם חוששים לדעת הפוסקים שיש לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה, הם מגישים בסמוך גם כוס מים צוננים, בכדי שיוכלו הלקוחות לברך ברכה אחרונה ולצאת ידי חובת כל הדעות.

והנה הגאון רבי שלמה זלמן, היה ידוע כפיקח גדול מאין כמוהו, אך מרוב צדקתו ואהבת ישראל שהיתה נטועה בלבו, ועסק התורה שהיה עסוק בו תמיד, לא העלה בדעתו טעם אחר להגשת מים ביחד עם הקפה, אלא מפני שבעל הבית של אותו בית קפה חושש לדעת הפוסקים הסוברים שיש לברך אחר שתיית הקפה.

וממוצא דברי הגאון הרב אוירבך אנו למדים, שהמחמיר לחשוש לכל השיטות, ישתה גם כוס מים יחד עם שתיית הקפה, וישתה ממנה כשיעור רביעית בבת אחת, ואז לכל הדעות יברך ברכה אחרונה ותבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: השותה קפה עם חלב או תה אחר שהצטננו מעט, ושתה מהן כשיעור רביעית (שמונים ואחת סמ"ק) בבת אחת, מברך בסיום השתיה ברכת בורא נפשות רבות. אבל השותה משקה חם מאד, או קפה שחור וכיוצא בזה, (שאין דרך לשתותו כשהוא קר), אף על פי ששתה שיעור רביעית בבת אחת, מכיון שאין דרך העולם לשתות כך, אינו מברך ברכה אחרונה בסיום השתיה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי מרק חם? האם נאמר שדינו כמו קפה שחור ואין לברך אחריו, או שמא כמו נס קפה, מאחר ובכל זאת דרך אכילתו רק אחרי שהוא מתקרר קצת. ובמיוחד מרק שיש בו גם תוכן כמו ירקות אטריות עוף וכדומה י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

המרק, אין דרך לשתות אותו בבת אחת, אבל אם יש בו ירקות או בשר, בלאו הכי יש לברך בורא נפשות על אכילת הירקות והבשר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה