הלכה ליום שני כ"ד אייר תש"פ 18 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי מורתי

רבקה בת וורג'ני ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
מנוחתה עדן אמן.

הוקדש על ידי

רות בת רבקה וליאור בן לולי

"חדש" בזמן הזה – דברי השאגת אריה

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל התבואה מחמשת מיני דגן שנוצרה לפי חג הפסח, אסור לאכול ממנה עד שיגיע יום י"ז בניסן. ותבואה זו נקראת "חדש", אבל תבואה שעבר עליה חג הפסח, נקראת "ישן". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (או"ח סימן תפט ס"י, וביו"ד סימן רצג) בזו הלשון: אסור לאכול "חדש" אף בזמן הזה, עד תחילת ליל י"ז בניסן. (ובחוץ לארץ יש להמתין יום נוסף).

והסברנו שבארץ ישראל רוב החטים והשעורים, אין עליהן חשש "חדש". אולם בחוץ לארץ המצב שונה בתכלית, כי שם רגילים לקצור את החטים בחודש חשון, ומיד משווקים אותם לצרכנים, ואסור לאכול מהן עד שיגיע חג הפסח כמו שביארנו.

מנהג הספרדים והאשכנזים
בכל ארצות המזרח, היו נזהרים כולם באיסור חדש, ובלאו הכי בארצות הללו, רגילים לזרוע את החטים בתחילת החורף ולקצור אותם בתחילת הקיץ, וממילא החטים הנמכרות בשווקים הן חטים שעבר עליהן הפסח ואין בהן חשש חדש. אולם בארצות אשכנז, ובפרט במדינת פולין, רוב האנשים לא היו נזהרים בדין זה, מפני שהיה קשה מאד להחמיר בארצות הללו בענין זה, שהרי שם נוהגים לזרוע את החטים בקיץ, ולקצור אותם בראשית החורף, בערך בחודש חשון, ואז היו צריכים לשמור על התבואה במחסנים עד לאחר הפסח כדי שיוכלו לאכול ממנה, והדבר היה קשה מאד.

לפיכך דנו הפוסקים אם יש להם לבני אשכנז על מה לסמוך, במה שלא נזהרו באיסור חדש. ולמעשה בכמה מקומות כתבו הפוסקים, ועל צבאם הרמ"א, לדון בסברות שונות להקל בזה. והרבה מהאחרונים נסמכו בזה על דעת הגאון בעל בית חדש, שפסק כי אין איסור חדש נוהג אלא בתבואה של יהודים, אבל בתבואה של גויים לא נוהג איסור חדש, ומאחר וכל התבואה המיוצרת בחוץ לארץ מיוצרת על ידי גויים, ממילא לא שייך שם חשש חדש.

גם הגאון רבי יחזקאל קצנלבויגן (דודו של הגאון בעל שאגת אריה) כתב להקל בנדון זה מהטעם האמור, אולם אחיינו הגאון השאגת אריה, שפך כאש חמתו על המיקלים בזה, עד שכתב שהתורה חוגרת שק על דבריהם שאינם לאמתה של תורה, שבאו להקל באיסור תורה מפני סברות מחודשות. ובפרט נסמך השאגת אריה על דברי הירושלמי (שהזכרנו בהלכה הקודמת), ששם משמע בפירוש שאיסור חדש נוהג גם בתבואה של גויים. וכל כך היה בעל שאגת אריה מחמיר בדבר, עד שהורה שאסור להשתמש בכלים של אותם המיקלים באיסור חדש, כדין מי שבישל בכליו נבלות וטרפות, והורה כי יש להגעילם ולהכשירם כדת לפני שיבואו להשתמש בהם. גם הגאון רבי אליהו מוילנא, היה מחמיר בדין חדש בזמן הזה.

אך למעשה רוב בני אשכנז לא שמעו בקולו של השאגת אריה, מפני קושי הדבר, ומאחר והגאון השאגת אריה היה מחמיר כל כך בדבר, נמנעו מלקבלו כרב בשום קהלה מקהלותיהם, וכך היה עני רוב ימיו, והיה נודד ממקום למקום ומרביץ תורה בישראל מתוך הדחק. (עד שלעת זקנתו נתמנה כרב בעיר מיץ שבצרפת).

הדין למעשה
למעשה הורו הפוסקים ובהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להזהר באיסור חדש אף בזמן הזה גם בתבואה של גויים, והוא איסור מן התורה, ובפרט בני עדות המזרח שמחוייבים יותר להזהר בזה על פי דעת מרן השלחן ערוך. ולכן בארצות הברית ובשאר ארצות אירופה, ששם מצויה תבואה שיש בה חשש "חדש", יש להזהר מאד בענין זה, ולהקפיד לרכוש רק מתוצרת ללא חשש זה. גם בתוצרת מוכנה המיוצרת במדינות אלה ומיובאת ארצה, יש להזהר שלא לקחת מוצרים שעשו אותם לאחר חג הפסח מחיטה חדשה. (יש לציין, כי ארגון הכשרות "ou" Orthodox Union"",  אינם מקפידים על איסור חדש, וסומכים על דעת המיקלים בזה).

ומרן רבינו הגדול זצוק"ל היה מעורר הרבה על הענין, ואומר שאם ידעו הציבור על חומרת הדבר, בודאי שיוכלו להחמיר בזה בנקל, כי דורינו אינו דומה לדורות הקודמות שהיתה החומרא בזה קשה מאד, ורק מחמת הדחק כתבו הפוסקים איזה סברות לסמוך עליהן להקל. ובאמת שכיום בהרבה מאפיות בארצות הברית ובאירופה כתוב בפירוש בתעודת הכשרות "ללא חשש חדש", או "קמח ישן", להורות שהחלו להזהר בזה. וכן יש לנהוג.

יש לציין כי המוצרים הנמכרים עתה מארצות הברית, אין בהם חשש "חדש", שהרי רק עתה עבר עלינו חג הפסח, אולם החל מתחילת החורף יחזרו לשווק מוצרים עם חשש "חדש".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה