הלכה ליום ראשון כ"ג אייר תש"פ 17 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דויד חי בן לאה

הוקדש על ידי

משפחת פוזיילוב

חדש אסור מן התורה

לפני חמש שנים ביארנו בהלכה יומית מקצת הלכות הנוגעות לאיסור "חדש", ומאחר ואנו עומדים כחודש לאחר חג הפסח, אנו מוצאים לנכון לחזור וללמוד הלכות אלה.

דין "חדש"
נאמר בתורה (ויקרא, כג): "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן, וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן, וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

וביאור הדברים, שצונו ה' יתברך, שכל היבול החדש של חמשת מיני דגן (חטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמין ושיפון), שנוצר לפני חג הפסח, אסור יהיה לאכול ממנו עד ליום ט"ז ניסן, שהוא יום לאחר יום טוב (חג) ראשון של פסח (וזהו שנאמר "ממחרת השבת", כלומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח).

ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו מקריבים ביום זה את קרבן העומר, ומשעה שהקריבו את הקרבן, היו מותרים לאכול מן התבואה החדשה שנוצרה לפני חג הפסח, ובזמן הזה שאין לנו בית המקדש, אסור לאכול מן התבואה החדשה, עד ליל י"ז בניסן (ובחוץ לארץ עד ליל י"ח בניסן). (סוכה דף מא.).

דין "חדש" בזמן הזה, בחוץ לארץ, ובתבואה של גויים
ובגמרא במסכת מנחות (דף סח.) מבואר, שאיסור "חדש" נוהג מן התורה גם בזמן הזה.

ובמסכת קדושין (לו.) וכן במשנה במסכת ערלה מבואר, שאיסור "חדש" נוהג הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ובתלמוד ירושלמי (הובא בתוספות קדושין לז.) מבואר, שאיסור חדש נוהג הן בתבואה של ישראל (יהודים) והן בתבואה של הגויים.

הזמן הקובע אם הדגן הוא "חדש"
למדנו אם כן, שכל החטים והשעורים שנוצרו לפני חג הפסח, אסור לאוכלם עד שיגיע ליל י"ז בניסן. והזמן שקובע אם החטים "נוצרו" לפני חג הפסח, או לאחר חג הפסח, הוא זמן ההשרשה של הזרעים, כלומר, משעה שזורעים את הזרעים, חולף זמן מה עד שהם משרישים בקרקע, (ונחלקו הפוסקים כמה הוא שיעור השרשה, שדעת התרומת הדשן שלאחר שלושה ימים כבר השרישו הזרעים, ודעת הגדול מרבבה והגר"א ועוד, שהזרעים משרישים רק לאחר שבועיים מזמן הזריעה). ומשעה שהשרישו הזרעים בקרקע, הרי החטים קיימות כבר בעולם.

ולפיכך, חטה שנזרעה בראש חודש אדר, וגדלה בקרקע, ונקצרה בחודש אייר, או סיון, הרי מותר לאוכלה, כי זמן ההשרשה היה לפני חג הפסח, וביום י"ז בניסן היא הותרה באכילה.

אבל חטים שזרעו אותם לאחר הפסח, ולדוגמא, מחודש אייר והלאה, וקצרו אותם לפני חג הפסח הבא, הרי אסור לאוכלם עד ליל י"ז בניסן.

ובארץ ישראל, בדרך כלל זורעים את החטים לפני חג הפסח, והן נקצרות לאחר חג הפסח, וכשהן מגיעות לצרכנים, הרי הן מותרות, כי עבר עליהן חג הפסח. אבל בחוץ לארץ, יש הרבה מקומות שזורעים את החטים לאחר חג הפסח, וקוצרים אותן בחודש חשון, ואסור לאכול מהן עד שיעבור עליהן חג הפסח כמו שכתבנו.

ובזמן שהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל רב ראשי לישראל, בא בדברים בענין זה עם שר המסחר, כדי שמדינת ישראל תרכוש מארצות הברית חטה מתוצרת שעבר עליה חג הפסח בלבד, ולא יביאו ארצה סחורה חדשה שלא עבר עליה החג, מפני איסור "חדש". ובדרך כלל הדברים אמנם נעשו כראוי, וכל החטה שיובאה ארצה היתה מתוצרת "ישנה" שעבר עליה הפסח.

ובהלכה הבאה נכתוב כיצד יש לנהוג למעשה בענין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה