הלכה ליום חמישי ג' תמוז תש"פ 25 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת הפייטן האהוב והבלתי נשכח

יוסף "ג'ו" עמר ז"ל

ששירתו יצאה מן הלב ונכנס ללבם של ישראל בכל קצות העולם.
אוהב ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. ת.נ.צ.ב.ה.
יום פטירתו ד' תמוז תשס"ט

הוקדש על ידי

המשפחה

מדידה של מצוה

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסרו חכמינו זכרונם לברכה לערוך "מדידה" בשבת או ביום טוב. ולמשל, אסור לשקול בשבת מיני מאכל או משקאות, על ידי משקל. ואף על פי שהמשקל פועל על ידי קפיץ, ולא על ידי חשמל, בכל זאת הדבר אסור מדרבנן (מגזירת חכמים).

מדידה של מצוה
אך יש להוסיף על כך, שמבואר במשנה בסוף מסכת שבת (דף קנז.), שהתירו חכמינו זכרונם לברכה למדוד בשבת מדידה של מצוה. ולמשל, אם יש צורך למדוד בשבת על ידי "סרט מידה" את גודל המקוה, כדי שידעו שהוא כשר ויוכלו לטבול בו, מותר לעשות כן. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שו סעיף ז).

דברי ה"פרי מגדים"
והסביר זאת ה"פרי מגדים",  משום שכל הטעם שאסרו חכמינו למדוד בשבת, הוא משום שנראה הדבר כמעשה של ימות החול הנקרא "עובדין דחול", שהרי רגילים תמיד לערוך מדידות ולשקול פירות וירקות ובשר בשעה שקונים אותם וכדומה. אבל כאשר עורכים מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון מדידת שיעור המקוה, אין הדבר נראה כ"עובדין דחול", ומותר לעשותו בשבת.

האוכל ביום הכפורים
וכן לענין חולה שנאלץ לאכול ביום הכפורים, שמאכילים אותו "פחות פחות מכשיעור", כלומר, הוא אוכל בכל פעם פחות משיעור כזית, כדי שלא יהיה באכילה איסור "כרת" של אכילה ביום הכפורים, פסק בספר החינוך (מצוה שיג), שמותר למדוד ביום הכפורים את שיעורי המאכלים שהחולה אוכל, כדי שלא יהיה בהם שיעור של יותר מ"כזית". והסבירו הפוסקים (משנ"ב סימן שו), שמוטב לנו לחוש לאיסור חמור מן התורה של אכילה ביום הכפורים, ממה שנחוש לגזירת חכמים שגזרו שלא למדוד בשבת, וגם זה הוא בכלל מדידה של מצוה.

פסק מרן זצ"ל
ומטעם זה, כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, (בחזון עובדיה ח"ו עמוד כו ובכמה מקומות), שמותר למדוד בליל פסח, את שיעורי ה"כזית" של המרור והמצה, שהרי גם מדידה זו היא מדידה של מצוה, ואין בזה משום "עובדין דחול".

אולם ברור, שאף על פי שמותר לבשל ביום טוב לצורך החג עצמו, ויש מצוה בבישולים אלה משום עונג וכבוד יום טוב, בכל זאת, מדידת משקל המאכלים לצורך הבישול או האפיה, אינה בכלל מדידה של מצוה, כי רק בדבר שהוא ניכר ממש שהוא לצורך המצוה, כגון מדידת שיעורי המצה והמרור, וכן מדידת המקוה, בזה לא שייך לחשוש לשום איסור. אבל מדידה לצורך בישול ביום טוב, אסורה.

מותר להכין בשבת בקבוק עם תחליף חלב וכדומה עבור תינוק, אף על פי שמודדים על ידי הבקבוק את כמות המים וכדומה.

ולסיכום: אף על פי שאסור לערוך בשבת וביום טוב "מדידה", מכל מקום מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון, מדידת משקל המרור והמצה בליל פסח, או מדידת שיעור המקוה, או מדידת חום לחולה וכדומה, כל המדידות הללו מותרות בשבת וביום טוב. וכפי שביארנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה