הלכה ליום חמישי ג' תמוז תש"פ 25 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת הפייטן האהוב והבלתי נשכח

יוסף "ג'ו" עמר ז"ל

ששירתו יצאה מן הלב ונכנס ללבם של ישראל בכל קצות העולם.
אוהב ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. ת.נ.צ.ב.ה.
יום פטירתו ד' תמוז תשס"ט

הוקדש על ידי

המשפחה

מדידה של מצוה

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסרו חכמינו זכרונם לברכה לערוך "מדידה" בשבת או ביום טוב. ולמשל, אסור לשקול בשבת מיני מאכל או משקאות, על ידי משקל. ואף על פי שהמשקל פועל על ידי קפיץ, ולא על ידי חשמל, בכל זאת הדבר אסור מדרבנן (מגזירת חכמים).

מדידה של מצוה
אך יש להוסיף על כך, שמבואר במשנה בסוף מסכת שבת (דף קנז.), שהתירו חכמינו זכרונם לברכה למדוד בשבת מדידה של מצוה. ולמשל, אם יש צורך למדוד בשבת על ידי "סרט מידה" את גודל המקוה, כדי שידעו שהוא כשר ויוכלו לטבול בו, מותר לעשות כן. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שו סעיף ז).

דברי ה"פרי מגדים"
והסביר זאת ה"פרי מגדים",  משום שכל הטעם שאסרו חכמינו למדוד בשבת, הוא משום שנראה הדבר כמעשה של ימות החול הנקרא "עובדין דחול", שהרי רגילים תמיד לערוך מדידות ולשקול פירות וירקות ובשר בשעה שקונים אותם וכדומה. אבל כאשר עורכים מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון מדידת שיעור המקוה, אין הדבר נראה כ"עובדין דחול", ומותר לעשותו בשבת.

האוכל ביום הכפורים
וכן לענין חולה שנאלץ לאכול ביום הכפורים, שמאכילים אותו "פחות פחות מכשיעור", כלומר, הוא אוכל בכל פעם פחות משיעור כזית, כדי שלא יהיה באכילה איסור "כרת" של אכילה ביום הכפורים, פסק בספר החינוך (מצוה שיג), שמותר למדוד ביום הכפורים את שיעורי המאכלים שהחולה אוכל, כדי שלא יהיה בהם שיעור של יותר מ"כזית". והסבירו הפוסקים (משנ"ב סימן שו), שמוטב לנו לחוש לאיסור חמור מן התורה של אכילה ביום הכפורים, ממה שנחוש לגזירת חכמים שגזרו שלא למדוד בשבת, וגם זה הוא בכלל מדידה של מצוה.

פסק מרן זצ"ל
ומטעם זה, כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, (בחזון עובדיה ח"ו עמוד כו ובכמה מקומות), שמותר למדוד בליל פסח, את שיעורי ה"כזית" של המרור והמצה, שהרי גם מדידה זו היא מדידה של מצוה, ואין בזה משום "עובדין דחול".

אולם ברור, שאף על פי שמותר לבשל ביום טוב לצורך החג עצמו, ויש מצוה בבישולים אלה משום עונג וכבוד יום טוב, בכל זאת, מדידת משקל המאכלים לצורך הבישול או האפיה, אינה בכלל מדידה של מצוה, כי רק בדבר שהוא ניכר ממש שהוא לצורך המצוה, כגון מדידת שיעורי המצה והמרור, וכן מדידת המקוה, בזה לא שייך לחשוש לשום איסור. אבל מדידה לצורך בישול ביום טוב, אסורה.

מותר להכין בשבת בקבוק עם תחליף חלב וכדומה עבור תינוק, אף על פי שמודדים על ידי הבקבוק את כמות המים וכדומה.

ולסיכום: אף על פי שאסור לערוך בשבת וביום טוב "מדידה", מכל מקום מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון, מדידת משקל המרור והמצה בליל פסח, או מדידת שיעור המקוה, או מדידת חום לחולה וכדומה, כל המדידות הללו מותרות בשבת וביום טוב. וכפי שביארנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה