הלכה ליום שלישי י"ח ניסן תשע"ח 3 באפריל 2018

שימוש במאכלי חמץ בשבת שאחר הפסח

שאלה: במוצאי יום שביעי של פסח, האם מותר להוציא מן המקפיא מאכלי חמץ שנמכרו לגוי, כגון חלות, ולאכול מהם בסעודת ליל שבת שלאחר הפסח?

תשובה: השאלה שייכת כמובן בשנים כמו שנה זו (תשע"ח), שיום שביעי של פסח, יחול בערב שבת. ובשאלה זו כבר נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת חלק שני (סימן סד), ודן בזה הן מצד איסור מוקצה, והן מצד איסור גזל הגוי. ונסביר את הדברים.

ראשית, בודאי אנו דנים לגבי אדם שמכר את כל החמץ שברשותו לגוי, כפי שביארנו כבר, וסגר את החמץ במקפיא, וציין מעליו "חמץ" כדי שלא יבוא לאכול ממנו בפסח. ועתה, במוצאי החג, הוא מעוניין להשתמש בחמץ לסעודת ליל שבת.  

ומאחר וביום החג היה החמץ אסור בטלטול, כיון שהיה אסור להשתמש בו, היה מקום לאסור לטלטל את החמץ גם בשבת, מאחר וכל דבר שאסור לטלטלו בבין השמשות, כלומר, בין יום ששי ליום השבת, אסור לטלטלו כל השבת. ובענין זה האריך הרב בתשובתו, וכתב שאין לאסור לטלטל את החמץ בשבת, מטעמים שונים. והביא שכן פסקו עוד מגדולי האחרונים.

אולם לכאורה יש לדון מצד גזל הגוי, שהרי החמץ שייך לנכרי, כיון שהוא קנאו מערב החג, ועתה היהודי לוקח ממנו בגזילה ומשתמש בחמץ.

אולם גם לדבר זה אין לחוש, הואיל ובשטר מכירת החמץ של הרבנות הראשית, נכתב בפירוש, שהגוי מרשה ליהודי לקחת מהחמץ מיד לאחר חג הפסח, ולאחר מכן, אם ירצה הגוי לקנות את החמץ לגמרי, היהודי ישלם לו את דמי החמץ שאכל.

ולפיכך לסיכום: חמץ שנמכר לגוי, והוא מונח כדין סגור בתוך המקפיא או ארון אחר, מותר לאכול ממנו בשבת שלאחר הפסח ללא חשש. אולם יש להזהר שלא לגעת בו לפני צאת החג.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם היה מותר בכלל להשאיר חמץ בהקפאה, הרי זה חמץ גמור? י"ט ניסן תשע"ה / 8 באפריל 2015

בודאי כוונתינו היא, באופן שמוכר את החמץ לנכרי, כמו שכתבנו, ואורז אותו בפני עצמו, ומסמן עליו שהוא חמץ, או שסותם לגמרי את המדף עליו נמצאים הדברים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה


זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

חיוב נשים בהדלקת נר חנוכה

נשים, פטורות מכל מצות התורה ש"הזמן גרמן". כלומר, מצוות התלויות בזמן מסויים, ואינן נוהגות תמיד, כגון מצות לולב בסוכות, ומצות שופר בראש השנה, נשים פטורות מהן. ומכל מקום נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, הואיל ואף הן היו באותו נס של הצלת ישראל בחג החנוכה. ולכן אף אשה נשואה, אם בעלה אינו יכ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חג החנוכה

אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך. זמני ימי החנוכה השנה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ט) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ......

לקריאת ההלכה