הלכה ליום שלישי י"ח ניסן תשע"ח 3 באפריל 2018

שימוש במאכלי חמץ בשבת שאחר הפסח

שאלה: במוצאי יום שביעי של פסח, האם מותר להוציא מן המקפיא מאכלי חמץ שנמכרו לגוי, כגון חלות, ולאכול מהם בסעודת ליל שבת שלאחר הפסח?

תשובה: השאלה שייכת כמובן בשנים כמו שנה זו (תשע"ח), שיום שביעי של פסח, יחול בערב שבת. ובשאלה זו כבר נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת חלק שני (סימן סד), ודן בזה הן מצד איסור מוקצה, והן מצד איסור גזל הגוי. ונסביר את הדברים.

ראשית, בודאי אנו דנים לגבי אדם שמכר את כל החמץ שברשותו לגוי, כפי שביארנו כבר, וסגר את החמץ במקפיא, וציין מעליו "חמץ" כדי שלא יבוא לאכול ממנו בפסח. ועתה, במוצאי החג, הוא מעוניין להשתמש בחמץ לסעודת ליל שבת.  

ומאחר וביום החג היה החמץ אסור בטלטול, כיון שהיה אסור להשתמש בו, היה מקום לאסור לטלטל את החמץ גם בשבת, מאחר וכל דבר שאסור לטלטלו בבין השמשות, כלומר, בין יום ששי ליום השבת, אסור לטלטלו כל השבת. ובענין זה האריך הרב בתשובתו, וכתב שאין לאסור לטלטל את החמץ בשבת, מטעמים שונים. והביא שכן פסקו עוד מגדולי האחרונים.

אולם לכאורה יש לדון מצד גזל הגוי, שהרי החמץ שייך לנכרי, כיון שהוא קנאו מערב החג, ועתה היהודי לוקח ממנו בגזילה ומשתמש בחמץ.

אולם גם לדבר זה אין לחוש, הואיל ובשטר מכירת החמץ של הרבנות הראשית, נכתב בפירוש, שהגוי מרשה ליהודי לקחת מהחמץ מיד לאחר חג הפסח, ולאחר מכן, אם ירצה הגוי לקנות את החמץ לגמרי, היהודי ישלם לו את דמי החמץ שאכל.

ולפיכך לסיכום: חמץ שנמכר לגוי, והוא מונח כדין סגור בתוך המקפיא או ארון אחר, מותר לאכול ממנו בשבת שלאחר הפסח ללא חשש. אולם יש להזהר שלא לגעת בו לפני צאת החג.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם היה מותר בכלל להשאיר חמץ בהקפאה, הרי זה חמץ גמור? י"ט ניסן תשע"ה / 8 באפריל 2015

בודאי כוונתינו היא, באופן שמוכר את החמץ לנכרי, כמו שכתבנו, ואורז אותו בפני עצמו, ומסמן עליו שהוא חמץ, או שסותם לגמרי את המדף עליו נמצאים הדברים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה