הלכה ליום חמישי כ"ח אדר ב תשע"ט 4 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוכבד בת מרים ויעקב ע"ה

תהיה מליצת יושר על צאצאיה ועל כל עם ישראל אמן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה

ברכת האילנות בשבת

השנה שנת התשע"ט, יחול יום ראש חודש ניסן ביום השבת הבא עלינו לטובה. ומאחר ונוהגים ומשתדלים לברך ברכת האילנות ביום ראש חודש ניסן, נבאר האם כאשר חל ראש חודש ניסן בשבת, יש לברך בשבת, או שמא יש להמתין עם הברכה עד ליום ראשון.

"שמא יתלוש"
ובראשית, עלינו לדון בזה מצד מה שהובא בגמרא במסכת סוכה (לז:), אמר רבה, הדס במחובר, מותר להריח בו, אתרוג במחובר אסור להריח בו. כלומר, הדס שאינו תלוש מן העץ, מותר להריח ממנו בשבת, אבל אתרוג המחובר לאילן, אסור להריח בו בשבת. ומסבירה הגמרא, מה טעם החילוק בין הדס לאתרוג? הדס, שעשוי רק להריח ממנו, אין לחשוש שמא יבוא לתלוש ממנו, מה שאין כן אתרוג, שהוא פרי, יש לחשוש יותר שמא זה שמריח ממנו בשבת, יבוא לתלוש ממנו. וכן פסקו כל הפוסקים. ומכאן משמע, שלגבי ברכת האילנות בשבת, בודאי שאין לאסור בזה משום חשש שמא יבוא לתלוש מפרחי האילנות, שהרי אין כאן פירות, ואפילו אם היו פירות, הרי אינו נוגע בהם כלל, ואינו מריח מהם, ולכן בודאי שאין לחוש שמא יתלוש מהם.

דברי רבי חיים פלאג'י
אמנם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן א אות ח) כתב: "בעיר קושטא, נוהגים לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב. אבל בעירנו איזמיר, לא ראיתי ולא שמעתי מעולם שיברכו ברכת האילנות בשבת ויום טוב. ואם נאמר שהטעם לזה משום חשש שמא יקח בידו הפרחים להריח בהם, ושמא יתלוש, אם כן אפילו בקושטא יש להם לחוש שלא יברכו ברכת האילנות בשבת". עד כאן דבריו.

והנה לפי מה שמבואר בפוסקים, שאין לחוש שמא יתלוש מהאילנות, מאחר ואין כאן פירות, וגם אינו מריח מהם כלל, אם כן אין לחשוש למה שהעיר הגאון רבי חיים פלאג'י בזה, והעיקר להלכה כמו שנהגו בקושטא, שהיו מברכים ברכת האילנות אפילו בשבת. וכן כתבו הרבה מהאחרונים.

ומה שבאיזמיר ובעוד מקומות לא נהגו לברך ברכת האילנות בשבת, יש לבאר, על פי מה שכתב בשו"ת שמחת כהן (סימן קמב) להגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (עליו אמר לנו מרן זצוק"ל, שלא היה כמותו בדורינו, ושהיה גאון מובהק, ומאד היה מרן משבחו על גדולתו בתורה ובמדות מצויינות), שכנראה שנמנעו מכך, משום שיש צורך להוציא את הסידורים מבית הכנסת לפרדסים, כדי שיוכלו לברך מתוך הסידור, ולומר את נוסח היהי רצון וכו' שנוהגים לומר. ומאחר ובמקומותם בחוץ לארץ לא היה עירוב, ואסור היה לטלטל שום דבר מחוץ לבית הכנסת, לכן נמנעו מברכה זו. אבל במקום שיכולים לטלטל, או שאין צורך בסידורים, בודאי שרשאים לברך אף בשבת.

דברי כף החיים
אמנם הגאון רבי יעקב חיים סופר זצ"ל בספר כף החיים (סי' רכו אות ד) כתב בזו הלשון: בשבת, אין לברך ברכת האילנות, ונראה שלפי דברי המקובלים, שעל ידי ברכת האילנות מברר ניצוצי קדושה מן הצומח, יש איסור נוסף משום בורר בשבת. ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב. עד כאן.

כלומר, מאחר ועל פי דברי המקובלים, ישנם "ניצוצות קדושה" בצומח, והניצוצות מתבררים מן הצומח על ידי הברכה וחוזרים למקומם הנכון, הרי שיש בדבר איסור משום "בורר" בשבת. ובספרו שו"ת באר מים חיים בכתב יד הוסיף על כך, שנשאל על זה, שהרי גם בכל הברכות והתפלות אנו מבררים ניצוצי קדושה, והשיב, שזהו לצורך אותה שעה, והרי הלכה בידינו, בורר אוכל לאלתר (לצורך מיידי) מותר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן ב) תמה על כך מאד, שמנין לו להכף החיים שבענין רוחני כזה שייך בכלל דין בורר? והאריך מעט בזה, לדחות מכל וכל את דברי הכף החיים בזה, והסביר שאין לפסוק הלכות על פי עניני קבלה כגון אלה, ולכן העלה להלכה שמותר לברך ברכת האילנות בשבת.

ולמעשה, מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד כג), כתב שכן יש לנהוג, לברך ברכת האילנות בשבת. והוסיף, שכן עשה מעשה בשנת התשנ"ה, שחל ראש חודש ניסן בשבת, "ובירכנו ברכת האילנות בשבת". (אולם לאחר מכן לפני מעט שנים, לא יצא מרן זצ"ל בשבת לברך ברכה זו, ואולי הוא מפני שלא רצה לטלטל את הסידורים כנ"ל, או מטעם אחר, אך להלכה אין לנו אלא כמו שכתב בספרו כנ"ל).

ולסיכום: אפשר לברך ברכת האילנות בשבת. ובפרט כאשר הציבור כולו מגיע לבית הכנסת בשבת, ויש לחוש שאם ימתינו עד אחר השבת, רבים לא יברכו בכלל, או שיברכו ביחידות, כאשר מוטב לברך בציבור, וברוב עם הדרת מלך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה