הלכה ליום חמישי כ"ח אדר ב תשע"ט 4 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוכבד בת מרים ויעקב ע"ה

תהיה מליצת יושר על צאצאיה ועל כל עם ישראל אמן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה

ברכת האילנות בשבת

השנה שנת התשע"ט, יחול יום ראש חודש ניסן ביום השבת הבא עלינו לטובה. ומאחר ונוהגים ומשתדלים לברך ברכת האילנות ביום ראש חודש ניסן, נבאר האם כאשר חל ראש חודש ניסן בשבת, יש לברך בשבת, או שמא יש להמתין עם הברכה עד ליום ראשון.

"שמא יתלוש"
ובראשית, עלינו לדון בזה מצד מה שהובא בגמרא במסכת סוכה (לז:), אמר רבה, הדס במחובר, מותר להריח בו, אתרוג במחובר אסור להריח בו. כלומר, הדס שאינו תלוש מן העץ, מותר להריח ממנו בשבת, אבל אתרוג המחובר לאילן, אסור להריח בו בשבת. ומסבירה הגמרא, מה טעם החילוק בין הדס לאתרוג? הדס, שעשוי רק להריח ממנו, אין לחשוש שמא יבוא לתלוש ממנו, מה שאין כן אתרוג, שהוא פרי, יש לחשוש יותר שמא זה שמריח ממנו בשבת, יבוא לתלוש ממנו. וכן פסקו כל הפוסקים. ומכאן משמע, שלגבי ברכת האילנות בשבת, בודאי שאין לאסור בזה משום חשש שמא יבוא לתלוש מפרחי האילנות, שהרי אין כאן פירות, ואפילו אם היו פירות, הרי אינו נוגע בהם כלל, ואינו מריח מהם, ולכן בודאי שאין לחוש שמא יתלוש מהם.

דברי רבי חיים פלאג'י
אמנם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן א אות ח) כתב: "בעיר קושטא, נוהגים לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב. אבל בעירנו איזמיר, לא ראיתי ולא שמעתי מעולם שיברכו ברכת האילנות בשבת ויום טוב. ואם נאמר שהטעם לזה משום חשש שמא יקח בידו הפרחים להריח בהם, ושמא יתלוש, אם כן אפילו בקושטא יש להם לחוש שלא יברכו ברכת האילנות בשבת". עד כאן דבריו.

והנה לפי מה שמבואר בפוסקים, שאין לחוש שמא יתלוש מהאילנות, מאחר ואין כאן פירות, וגם אינו מריח מהם כלל, אם כן אין לחשוש למה שהעיר הגאון רבי חיים פלאג'י בזה, והעיקר להלכה כמו שנהגו בקושטא, שהיו מברכים ברכת האילנות אפילו בשבת. וכן כתבו הרבה מהאחרונים.

ומה שבאיזמיר ובעוד מקומות לא נהגו לברך ברכת האילנות בשבת, יש לבאר, על פי מה שכתב בשו"ת שמחת כהן (סימן קמב) להגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (עליו אמר לנו מרן זצוק"ל, שלא היה כמותו בדורינו, ושהיה גאון מובהק, ומאד היה מרן משבחו על גדולתו בתורה ובמדות מצויינות), שכנראה שנמנעו מכך, משום שיש צורך להוציא את הסידורים מבית הכנסת לפרדסים, כדי שיוכלו לברך מתוך הסידור, ולומר את נוסח היהי רצון וכו' שנוהגים לומר. ומאחר ובמקומותם בחוץ לארץ לא היה עירוב, ואסור היה לטלטל שום דבר מחוץ לבית הכנסת, לכן נמנעו מברכה זו. אבל במקום שיכולים לטלטל, או שאין צורך בסידורים, בודאי שרשאים לברך אף בשבת.

דברי כף החיים
אמנם הגאון רבי יעקב חיים סופר זצ"ל בספר כף החיים (סי' רכו אות ד) כתב בזו הלשון: בשבת, אין לברך ברכת האילנות, ונראה שלפי דברי המקובלים, שעל ידי ברכת האילנות מברר ניצוצי קדושה מן הצומח, יש איסור נוסף משום בורר בשבת. ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב. עד כאן.

כלומר, מאחר ועל פי דברי המקובלים, ישנם "ניצוצות קדושה" בצומח, והניצוצות מתבררים מן הצומח על ידי הברכה וחוזרים למקומם הנכון, הרי שיש בדבר איסור משום "בורר" בשבת. ובספרו שו"ת באר מים חיים בכתב יד הוסיף על כך, שנשאל על זה, שהרי גם בכל הברכות והתפלות אנו מבררים ניצוצי קדושה, והשיב, שזהו לצורך אותה שעה, והרי הלכה בידינו, בורר אוכל לאלתר (לצורך מיידי) מותר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן ב) תמה על כך מאד, שמנין לו להכף החיים שבענין רוחני כזה שייך בכלל דין בורר? והאריך מעט בזה, לדחות מכל וכל את דברי הכף החיים בזה, והסביר שאין לפסוק הלכות על פי עניני קבלה כגון אלה, ולכן העלה להלכה שמותר לברך ברכת האילנות בשבת.

ולמעשה, מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד כג), כתב שכן יש לנהוג, לברך ברכת האילנות בשבת. והוסיף, שכן עשה מעשה בשנת התשנ"ה, שחל ראש חודש ניסן בשבת, "ובירכנו ברכת האילנות בשבת". (אולם לאחר מכן לפני מעט שנים, לא יצא מרן זצ"ל בשבת לברך ברכה זו, ואולי הוא מפני שלא רצה לטלטל את הסידורים כנ"ל, או מטעם אחר, אך להלכה אין לנו אלא כמו שכתב בספרו כנ"ל).

ולסיכום: אפשר לברך ברכת האילנות בשבת. ובפרט כאשר הציבור כולו מגיע לבית הכנסת בשבת, ויש לחוש שאם ימתינו עד אחר השבת, רבים לא יברכו בכלל, או שיברכו ביחידות, כאשר מוטב לברך בציבור, וברוב עם הדרת מלך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה