הלכה ליום רביעי א' אדר תש"פ 26 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן עוו'אד ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אישתו וילדיו

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא כדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה וכדומה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מקיימים מצוות משלוח מנות במאכלים שלא נתנו לאכול באותו רגע בלי הכנה מיוחדת, כגון בשר נא או קמח? ומה הדין בשולח מאכל כדין אבל אין המקבל יכול לאוכלו מחמת שמחמיר יותר בדיני כשרות או מפני איזה חולי שיש לו כמו סוכרת. ועוד, האם מאכל גדול ביותר נחשב לשתי מנות, וכמו בקבוק גדולה של מיץ? ואם הן שתי מנות של אותו מאכל כמו שני תפוחים? י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

לגבי מאכל שלא התבשל. יש אומרים שלא יוצאים בו ידי חובה. ומרן זצ"ל בחזון עובדיה פורים עמוד קיז הוכיח שיוצאים ידי חובה גם בבשר חי (חוץ מעוף חי לגמרי, שעדיין לא נשחט).

אם המקבל אינו יכול לאוכלו מצד שיש בזה סוכר וכדומה, לכתחילה נכון להמנע מלשלוח לו מנות כאלה כדי שלא לצערו. אבל מצד מצוות משלוח מנות יוצא ידי חובה. (שם עמוד קנ).

מנה אחת גדולה, אינה נחשבת כשתי מנות.

אם שולח דבר שחבירו לא אוכל ממנו מפני בעיית כשרות אמיתית, כמו למשל, אם שולח לספרדי בשר שאינו חלק, לא יוצא ידי חובתו. (שם עמוד קנב).

איך פיתאום השתנתה ההלכה במשלוח מנות, שלכאורה יוצאים במיני מתיקה? ה' אדר ב תשע"ט / 12 במרץ 2019

ההלכה לא השתנתה. מן הדין יש לתת דברי מאכל. ולכן מן הדין יוצאים ידי חובה במיני מתיקה. ובפרט כאשר ידוע שלרוב החברים יש מה לאכול בסעודת פורים, ואין להם רצון וצורך בתבשילים, לכן יש מקום לומר שאפילו עדיף לתת להם מיני מתיקה.

האם יש עניין במתן מעות זכר למחצית השקל לפדיון נפש מנוח (אב שהלך לעולמו)? ד' אדר ב תשע"ט / 11 במרץ 2019

אין ענין בזה. יש ענין כללי לתת צדקה לעלוי נשמת נפטר, אבל זה לא נוגע כלל לענין זכר למחצית השקל ששייך רק באנשים חיים.

האם בקבוק קולה גדול, חטיפים ושוקלד, יוצאים ידי חובת שני מנות, לגבי משלוח מנות? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

יוצאים בזה ידי חובה.

במידה ושולח לחברו מארז המכיל דגני בוקר וקרטון חלב .( יש מוצר כזה המשווק לילדים ע"י תנובה)
1. האם נחשב  2 מאכלים , שהרי ניתן לאוכלם כמות שהם וגם (וכך מנהג העולם) לערבם ולאוכלם כמאכל אחד ?
2 . האם חשוב  שהברכות יהיו שונות ? כגון מאכל מזונות ומאכל שהכל .שהרי בדוגמא הנ"ל יתכן ויש רק ברכה אחת ולא 2 
(תלוי בהרכב דגני הבוקר).
3. במידה ומותר שיהיו מאכלים בני ברכה אחת , האם יוצא ידי חובה ב2 מיני פירות ,או 2 מיני ירקות או 2 מיני עוגות וכו'. ד' אדר תשע"ב / 27 בפברואר 2012

דגני בוקר ובקבוק חלב, נחשבים כשני מינים, אפילו אם הם ארוזים לאכלם יחדיו. ואין צורך שיהיו הברכות חלוקות, לכן השולח תפוח ורימון, יוצא ידי חובתו, וכן השולח דג ופת, אף שרגילים לאכלם יחד, יוצא ידי חובתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה