הלכה ליום ראשון ג' אדר ב תשע"ט 10 במרץ 2019

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי.

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא כדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה וכדומה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מקיימים מצוות משלוח מנות במאכלים שלא נתנו לאכול באותו רגע בלי הכנה מיוחדת, כגון בשר נא או קמח? ומה הדין בשולח מאכל כדין אבל אין המקבל יכול לאוכלו מחמת שמחמיר יותר בדיני כשרות או מפני איזה חולי שיש לו כמו סוכרת. ועוד, האם מאכל גדול ביותר נחשב לשתי מנות, וכמו בקבוק גדולה של מיץ? ואם הן שתי מנות של אותו מאכל כמו שני תפוחים? י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

לגבי מאכל שלא התבשל. יש אומרים שלא יוצאים בו ידי חובה. ומרן זצ"ל בחזון עובדיה פורים עמוד קיז הוכיח שיוצאים ידי חובה גם בבשר חי (חוץ מעוף חי לגמרי, שעדיין לא נשחט).

אם המקבל אינו יכול לאוכלו מצד שיש בזה סוכר וכדומה, לכתחילה נכון להמנע מלשלוח לו מנות כאלה כדי שלא לצערו. אבל מצד מצוות משלוח מנות יוצא ידי חובה. (שם עמוד קנ).

מנה אחת גדולה, אינה נחשבת כשתי מנות.

אם שולח דבר שחבירו לא אוכל ממנו מפני בעיית כשרות אמיתית, כמו למשל, אם שולח לספרדי בשר שאינו חלק, לא יוצא ידי חובתו. (שם עמוד קנב).

איך פיתאום השתנתה ההלכה במשלוח מנות, שלכאורה יוצאים במיני מתיקה? ה' אדר ב תשע"ט / 12 במרץ 2019

ההלכה לא השתנתה. מן הדין יש לתת דברי מאכל. ולכן מן הדין יוצאים ידי חובה במיני מתיקה. ובפרט כאשר ידוע שלרוב החברים יש מה לאכול בסעודת פורים, ואין להם רצון וצורך בתבשילים, לכן יש מקום לומר שאפילו עדיף לתת להם מיני מתיקה.

האם יש עניין במתן מעות זכר למחצית השקל לפדיון נפש מנוח (אב שהלך לעולמו)? ד' אדר ב תשע"ט / 11 במרץ 2019

אין ענין בזה. יש ענין כללי לתת צדקה לעלוי נשמת נפטר, אבל זה לא נוגע כלל לענין זכר למחצית השקל ששייך רק באנשים חיים.

האם בקבוק קולה גדול, חטיפים ושוקלד, יוצאים ידי חובת שני מנות, לגבי משלוח מנות? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

יוצאים בזה ידי חובה.

במידה ושולח לחברו מארז המכיל דגני בוקר וקרטון חלב .( יש מוצר כזה המשווק לילדים ע"י תנובה)
1. האם נחשב  2 מאכלים , שהרי ניתן לאוכלם כמות שהם וגם (וכך מנהג העולם) לערבם ולאוכלם כמאכל אחד ?
2 . האם חשוב  שהברכות יהיו שונות ? כגון מאכל מזונות ומאכל שהכל .שהרי בדוגמא הנ"ל יתכן ויש רק ברכה אחת ולא 2 
(תלוי בהרכב דגני הבוקר).
3. במידה ומותר שיהיו מאכלים בני ברכה אחת , האם יוצא ידי חובה ב2 מיני פירות ,או 2 מיני ירקות או 2 מיני עוגות וכו'. ד' אדר תשע"ב / 27 בפברואר 2012

דגני בוקר ובקבוק חלב, נחשבים כשני מינים, אפילו אם הם ארוזים לאכלם יחדיו. ואין צורך שיהיו הברכות חלוקות, לכן השולח תפוח ורימון, יוצא ידי חובתו, וכן השולח דג ופת, אף שרגילים לאכלם יחד, יוצא ידי חובתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה