הלכה ליום רביעי י"ח טבת תשע"ט 26 בדצמבר 2018

שעון הפועל על ידי תנועות היד

שאלה: האם מותר ללכת בשבת עם שעון יד שהקפיץ שלו נמתח על ידי תנועת הידיים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, ששעון הפועל על ידי מתיחת הקפיץ שלו, ועתה הוא אינו פועל, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת, כי יש לחוש בזה לאיסור משום "תיקון כלי" בשבת, שהוא איסור מן התורה.

ובטרם נגש לשאלה שלפנינו, עלינו לבאר, לגבי שעון הפועל על ידי קפיץ, שמותחים אותו על ידי סיבוב הכפתור, האם בשעה שהשעון פועל מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך בפעולתו הלאה?

והנה בנדון זה נראה שלכל הדעות יש להקל במתיחת הקפיץ. שהרי אי אפשר לומר שיש כאן איסור משום "תיקון כלי". שהרי כעת, השעון פועל את פעולתו כראוי, ובמתיחת הקפיץ לא נעשה שום תיקון הנראה בעין. ולכן נראה שיש להקל בזה בפשיטות. וכן העלה להלכה מרן רבינו זצ"ל, אחר שדן בזה באריכות, והביא דברי כמה אחרונים שהחמירו אף באופן כזה, ובהם הגאון המשנה ברורה. מכל מקום להלכה כתב שיש להקל בדבר, שכל שהשעון פועל את פעולתו, אין חשש איסור במתיחה נוספת של הקפיץ.

ולענין השאלה אשר לפנינו, שעון שהקפיץ שבו נמתח על ידי תנועות הידיים, האם מותר ללכת איתו בשבת? הנה לפי מה שנתבאר שמותר למתוח את הקפיץ בשעה שהשעון עובד, הדבר ברור שכל שכן שיש להקל ללכת עם שעון כזה בשבת, שהרי מתיחת הקפיץ נעשית בשעה שהשעון עובד ממילא. ואפילו לפי שיטת המשנה ברורה שאסר למתוח את קפיץ השעון גם בשעה שהוא עובד, מכל מקום בנדון זה, שזה העונד את השעון אינו עושה מעשה בידיים ממש למתוח את הקפיץ, יש כמה וכמה סברות להקל בדבר יותר.

ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ, אף שאסור למתוח את הקפיץ שלו בשעה אם הוא אינו פועל, מכל מקום אם השעון פועל כעת, מותר למתוח את הקפיץ כדי שימשיך לפעול הלאה. וכן למדנו, ששעון הפועל על ידי תנועת היד שמותחות את הקפיץ שבתוכו, מותר ללכת איתו בשבת בשעה שהוא פועל.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם שעונים חכמים, האם מותר לענוד בשבת? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אנו לא יודעים מהו שעון חכם בדיוק. אך אם מדובר בשעון שעושה פעולה מסויימת לפי ההליכה וכדומה, אין להשתמש בו בשבת. וכעת שמענו שכאשר מסתכלים בו הוא מאיר, ולכן אסור להשתמש בו בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה