הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תש"פ 22 בינואר 2020

עניני סכנה – מכוניות בדרכים

ביארנו לפני כשנתיים, את החיוב המוטל על כל אדם לעשות מעקה בגג ביתו, כדי שלא יפול משם הוא או אדם אחר.

לאחר שביאר הרמב"ם את מצות התורה לעשות מעקה, כתב עוד (בפי"א מהלכות שמירת הנפש) בזו הלשון:

"וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ".  וְאִם לֹא הֵסִיר, וְהִנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל "לֹא-תָשִׂים דָּמִים".

ומבואר בדברי הרמב"ם שכל דבר שיש בו סכנה, כגון אדם שמניח מכשול בחצרו, שיוכל אדם להכשל וליפול שם, או מניח סולם רעוע בביתו, שמי שיעלה עליו יוכל ליפול, וכן כל כיוצא בזה, כל אלה אסורים מן התורה, שציותה שיזהר אדם שלא ישים דבר שמביא לידי שפיכות דמים בביתו או באחריותו. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תכז סעיף ח).

ולפיכך כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, (ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמ' שצה), כי אין להשאיר חוט חשמל חשוף בחצר הבית, שמא יגע בו אדם ויתחשמל חס ושלום. וכן ישמר אדם שלא להעמיד גדר רעועה בחצרו.

ומכאן יש ללמוד גם שמי שיש לו תקע פתוח בביתו, (שהכסוי נפל ממנו), חובה עליו לכסותו, פן יגע בו אדם או ילד, ויתחשמל חס ושלום.

ובכלל זה כתבו אחרוני דורינו, הגאונים רבי יצחק וייס זצ"ל ורבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, (הובאו בילקוט יוסף שם עמוד שצו), כי חובה על האדם להזהר בנסיעה במכוניתו שלא יסע במהירות מסוכנת, וכן עליו להקפיד על תקינות בלמי המכונית וכדומה, שלא יביא את עצמו ואת האחרים לידי סכנה חס ושלום.

ומי שמחמת רצונו לחסוך בכספו, אינו נזהר לתקן את בלמי הרכב כראוי, הרי זה מתחייב בנפשו. ואם חס ושלום יארע איזה אסון מחמת כן, הרי שבעולם העליון ידרשו מידיו את דמם של הנהרגים.

וכן מי שמחנה מכוניתו בסמוך למעבר חצייה, וגורם בכך סכנה לחוצים, כי נהגי המכוניות החולפות לא יבחינו בהם, הרי זה עובר על מה שנאמר לא תשים דמים בביתך, ואפילו אם לא נגרמה סכנה מחמת מעשיו, הרי זה עובר על מצוה מן התורה.

ובכלל הדברים יש לציין, כי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לא היתה דעתו נוחה כלל מאותם הנוסעים באופנוע מהיר, כי נסיעה זו היא בחזקת סכנה, ואף על פי שיש צורך בדבר, היה מייעץ להמנע מנסיעה כזו לגמרי.

וזכור לנו, כי פעם הגיעו כמה עשרות מתנדבים מארגון "הצלה", שהיו רכובים על אופנועים. וכשישבו לפני מרן זצ"ל, ביקשו המארגנים שמרן ישא דברים בחשיבות מצוות הצלת נפשות שהם עסוקים בה. ומרן זצ"ל דיבר דוקא על ענין הנסיעה באופנוע, והפציר בהם להתרחק כמה שניתן מנסיעות בכלי זה, והזהירם לבל יסעו במהירות מסוכנת, כדי שלא יסתכנו בשעה שהם חפצים להציל נפשות אחרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה