הלכה ליום שלישי י"א שבט תשע"ז 7 בפברואר 2017

ה"צנובר"

שאלה: מהי ברכת הפרי "צנובר"?

תשובה: במשנה (בתחילת פרק שישי של מסכת ברכות) שנינו: "על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ", כלומר, על כל פירות האילנות יש לברך בורא פרי העץ. ולכאורה, ה"צנובר", (שנקרא אצלינו "פניונס"), הוא פרי העץ ככל הפירות, שהרי מוציאים אותו מן ה"איצטרובל" הגדל בעצי האורן הגדולים, ובודאי האורנים הם בכלל האילנות.

אולם באמת שיש לחלק בין פרי עץ האורן לבין שאר פירות האילן. משום שעץ האורן, ידוע שהוא אילן סרק, שאינו מוציא פירות, וכתב בספר שבולי הלקט (סימן קס), שפירות שמוציאים אילני סרק אין מברכים עליהם אלא ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי אין בהם חשיבות כל כך לברך עליהם "בורא פרי העץ". והביא דבריו מרן הבית יוסף (סימן רג).

וכמו כן כתוב בתשובות הגאונים, ש"בני אסא" (שהם ענבים קטנים הגדלים בהדסים), אין מברכים עליהם אלא שהכל נהיה בדברו, משום שהפירות של אילני סרק, אינם נחשבים "פירות". וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים, והביא דבריהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ברכות, עמוד קנ). וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רג). ומכאן לכאורה נלמד לענין ה"צנובר", שברכתו היא שהכל נהיה בדברו.

אולם הגאון טורי זהב (ריש סימן רג) כתב, שנראה לו שלא אמרו הפוסקים כן, אלא במיני פירות גרועים הרגילים להיות בעצי היער, כגון תפוחים קטנים וכיוצא בזה, וכן פירות ההדסים שאינם ראויים לאכילה כל כך, לכן ברכתם שהכל, אבל פירות האילן "סנה", שכאשר שוהים עליו הרבה זמן ומתבשלים הם טובים לאכילה, ברכתם בורא פרי העץ. והוסיף על כך הטורי זהב: "ומעשים בכל יום שאנו מברכים בורא פרי העץ על אגוזים קטנים שמוציאים עצי היער". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

ומרן רבינו זצ"ל השמיענו בזה את לשון בעל הלכות גדולות שכתב בזו הלשון: "וצינובר, פירא דארזא הוא, ומברכינן עליה בורא פרי העץ". עד כאן. וכן כתב רבינו הרשב"ץ בזו הלשון: פרי עצי היער הנקרא בלשון ערבי "באלוט", נראה ודאי שמברכים עליו בורא פרי העץ, שהרי פרי נקראים, כמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה דף יד.), "מאי איצטרובלין? פירות הארזים", וכן אותם הנקראים בלשון ערבי צנובר, וכן שאר עצי היער העושים פירות נחשבים פירות לענין ברכה. עד כאן.

ולסיכום: פירות אילני סרק, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". (ולכן ברכת "לחם ערבי" "חוביזה" וכיוצא בזה מפירות עצי היער שאינם טובים כל כך, ברכתם "שהכל נהיה בדברו"). אבל פירות חשובים מאילני סרק, כגון צנובר, מברכים עליהם "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

לבבות דקל, האם ברכתם שהכל, או אולי בזמנינו שנוטעים אותם בשביל הלבבות, ולא בשביל התמרים, תהיה ברכתו בורא פרי העץ? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

לבבות דקל, ברכתם בדורות הקודמים היתה שהכל נהיה בדברו, משום שהיו נוטעים את האילנות לשם התמרים, ולא לשם הלבבות. ובזמנינו שמגדלים כדי להוציא מהם את הלבבות, וזהו עיקר גידולם כמו שכתבת, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. אבל אין לברך עליהם בורא פרי העץ, משום שאינם פרי גמור, אלא מגוף העץ עצמו, ולא שייך לברך עליהם בורא פרי העץ, כי אין זה פרי העץ, אלא פרי האדמה, שהוא העץ בעצמו. כן כתב המאירי בברכות לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה