הלכה ליום שלישי י"א שבט תשע"ז 7 בפברואר 2017

ה"צנובר"

שאלה: מהי ברכת הפרי "צנובר"?

תשובה: במשנה (בתחילת פרק שישי של מסכת ברכות) שנינו: "על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ", כלומר, על כל פירות האילנות יש לברך בורא פרי העץ. ולכאורה, ה"צנובר", (שנקרא אצלינו "פניונס"), הוא פרי העץ ככל הפירות, שהרי מוציאים אותו מן ה"איצטרובל" הגדל בעצי האורן הגדולים, ובודאי האורנים הם בכלל האילנות.

אולם באמת שיש לחלק בין פרי עץ האורן לבין שאר פירות האילן. משום שעץ האורן, ידוע שהוא אילן סרק, שאינו מוציא פירות, וכתב בספר שבולי הלקט (סימן קס), שפירות שמוציאים אילני סרק אין מברכים עליהם אלא ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי אין בהם חשיבות כל כך לברך עליהם "בורא פרי העץ". והביא דבריו מרן הבית יוסף (סימן רג).

וכמו כן כתוב בתשובות הגאונים, ש"בני אסא" (שהם ענבים קטנים הגדלים בהדסים), אין מברכים עליהם אלא שהכל נהיה בדברו, משום שהפירות של אילני סרק, אינם נחשבים "פירות". וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים, והביא דבריהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ברכות, עמוד קנ). וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רג). ומכאן לכאורה נלמד לענין ה"צנובר", שברכתו היא שהכל נהיה בדברו.

אולם הגאון טורי זהב (ריש סימן רג) כתב, שנראה לו שלא אמרו הפוסקים כן, אלא במיני פירות גרועים הרגילים להיות בעצי היער, כגון תפוחים קטנים וכיוצא בזה, וכן פירות ההדסים שאינם ראויים לאכילה כל כך, לכן ברכתם שהכל, אבל פירות האילן "סנה", שכאשר שוהים עליו הרבה זמן ומתבשלים הם טובים לאכילה, ברכתם בורא פרי העץ. והוסיף על כך הטורי זהב: "ומעשים בכל יום שאנו מברכים בורא פרי העץ על אגוזים קטנים שמוציאים עצי היער". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

ומרן רבינו זצ"ל השמיענו בזה את לשון בעל הלכות גדולות שכתב בזו הלשון: "וצינובר, פירא דארזא הוא, ומברכינן עליה בורא פרי העץ". עד כאן. וכן כתב רבינו הרשב"ץ בזו הלשון: פרי עצי היער הנקרא בלשון ערבי "באלוט", נראה ודאי שמברכים עליו בורא פרי העץ, שהרי פרי נקראים, כמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה דף יד.), "מאי איצטרובלין? פירות הארזים", וכן אותם הנקראים בלשון ערבי צנובר, וכן שאר עצי היער העושים פירות נחשבים פירות לענין ברכה. עד כאן.

ולסיכום: פירות אילני סרק, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". (ולכן ברכת "לחם ערבי" "חוביזה" וכיוצא בזה מפירות עצי היער שאינם טובים כל כך, ברכתם "שהכל נהיה בדברו"). אבל פירות חשובים מאילני סרק, כגון צנובר, מברכים עליהם "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

לבבות דקל, האם ברכתם שהכל, או אולי בזמנינו שנוטעים אותם בשביל הלבבות, ולא בשביל התמרים, תהיה ברכתו בורא פרי העץ? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

לבבות דקל, ברכתם בדורות הקודמים היתה שהכל נהיה בדברו, משום שהיו נוטעים את האילנות לשם התמרים, ולא לשם הלבבות. ובזמנינו שמגדלים כדי להוציא מהם את הלבבות, וזהו עיקר גידולם כמו שכתבת, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. אבל אין לברך עליהם בורא פרי העץ, משום שאינם פרי גמור, אלא מגוף העץ עצמו, ולא שייך לברך עליהם בורא פרי העץ, כי אין זה פרי העץ, אלא פרי האדמה, שהוא העץ בעצמו. כן כתב המאירי בברכות לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה