הלכה ליום רביעי כ"ג סיון תשע"ט 26 ביוני 2019

המשך דיני הכריעות בתפילה

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקרי הדינים של הכריעות בתפילה, שיש לכרוע בתחילה ובסיום של ברכת אבות וברכת מודים. וביארנו כמה יש לכרוע. וכעת נבא לדון, האם כשהאדם כורע, עליו לכופף גם את ברכיו, כפי שנוהגים רבים, או שאין צורך בכריעה כזו, אלא אך ורק בכיפוף הגב והרכנת הראש. ובכן נבאר את סדר הכריעה בצורה ברורה.

כתב מרן השלחן ערוך (או"ח סימן קיג), כשהוא כורע, יכרע במהירות בפעם אחת, וכשהוא זוקף, זוקף בנחת, ראשו תחילה, ואחר כך גופו. עד כאן. ומבואר מדבריו, שכאשר כורע, יכרע את גופו וראשו יחד. וכשהוא זוקף, יזקוף את ראשו בתחילה. אולם לדעת רבים מן הפוסקים, ועל צבאם רבינו האר"י, אין לכרוע בבת אחת, אלא, כשהוא אומר "ברוך", יכרע את גופו תחילה, וכשהוא אומר "אתה", יכרע ראשו, וכשזוקף, זוקף תחילה את גופו ואחר כך את ראשו. ויש נוהגים בזה כדעת מרן השלחן ערוך, ויש נוהגים כדברי רבינו האר"י.

וטעמי הדברים ארוכים בהסברם, ולא נוכל לפרטם כאן.

ולכל הדעות, בשעה שאומר ה', יהיה זקוף, כמו שנאמר "ה' זוקף כפופים". וביארנו הראשונים כי פירוש הדבר, שלפני שיאמר אדם את שם ה', כבר יהיה זקוף, ולא יזקוף תוך כדי הזכרת שם ה'.

ומן האמור מבואר שאין צורך בשעת הכריעות לכופף את ברכיו, אלא די בכך שמרכין את ראשו ואת גופו. אולם למנהג האשכנזים, בשעה שאומר "ברוך", יכרע בברכיו, דהיינו שיכופף מעט את ברכיו, וכשאומר "אתה", מתכופף עד שיתפקקו כל החוליות שבשידרה (כמו שהסברנו בהלכה הקודמת). אבל מנהג רוב הספרדים, שאינם כורעים בברכיים כלל, אלא כשאומר "ברוך" שוחה בכל גופו עד שיתפקקו כל החוליות שבשידרה.

כשמגיע לברכת "מודים", יכרע בשעה שאומר "מודים", ויזקוף לפני שיזכיר את שם ה' (מודים אנחנו לך שאתה הוא ה').

ולסיכום עיקר הדין: בברכות שצריך לכרוע, יש לכרוע במהירות בגופו ובראשו בשעה שאומר "ברוך", (ולדעת רבינו האר"י, יכרע את גופו תחילה ואחר כך ירכין את ראשו בשעה שאומר "אתה"). ולמנהג האשכנזים, בשעה שאומר "ברוך" מכופף מעט את ברכיו, וכשאומר "אתה" כורע בגופו ובראשו, ומיד זוקף (לפני שיזכיר שם ה'), את ראשו תחילה ואחר כך את גופו. ולדעת רבינו האר"י, יש לזקוף את גופו תחילה ואחר כך את ראשו, בין למנהג הספרדים ובין למנהג האשכנזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה המקור לכך כשזוקף בתפלה, יזקוף לפני שמזכיר שם ה'? כ"ו אב תשע"ט / 27 באוגוסט 2019

המקור הוא בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. וכן כתב ראבי"ה ח"א סי' לט, שיזקוף לפני הזכרת ה'. וכן כתב הריטב"א ועוד בברכות יב. 

מה המקור למה שכתבתם שיש להזדקף כשמזכיר שם ה' (בכריעות בתפלת העמידה)? א' אב תשע"ט / 2 באוגוסט 2019

כן מבואר בברכות יב., כשזוקף זוקף בשם, דכתיב ה' זוקף כפופים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה