הלכה ליום שלישי ג' טבת תשפ"ב 7 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ולעלוי נשמות נפטרי/ות ישראל שנשכחו או שאין להם קרובים.

הוקדש על ידי

ראובן

פרטים בדיני "ביעור שביעית"

בהלכה הקודמת ביארנו מהו דין "ביעור שביעית" שיש לבער את הפירות שיש בהם קדושת שביעית משעה שאותם הפירות אינם מצויים עוד בשדות.

כיצד מבערין את הפירות? שריפה או הפקר?
נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לבער את פירות השביעית. שלדעת רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' שמיטה) יש לבערם ממש, כמו ביעור חמץ, על ידי שריפה באש, או שישליכם לים המלח וכיוצא בזה. וכן הסכים הראב"ד. אבל רבינו שמשון והתוספות והסמ"ג והרמב"ן כתבו, שאין חיוב לשרוף פירות שביעית, אלא ענין ביעור פירות שביעית הוא, שיוציאם מרשותו ויפקירם. כלומר, יקח את הפירות ויוציאם מביתו (ואם אינו יכול, רשאי להפקירם בביתו), ויעמוד בפני שלשה אנשים, ויאמר "אחינו בני ישראל, כל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול". וממילא אותם בני אדם יוכלו לקחת מהפירות.

ולהלכה, נחלקו גם אחרוני דורינו כיצד יש לבער את פירות השביעית. והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב, שמאחר ודעת הרמב"ם שחייבים לבער את הפירות בביעור ממש, לכן יש לפסוק כמותו, כי הרמב"ם הוא רבם של בני ארץ ישראל. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה דבריו בראיות רבות, והביא לפנינו את דברי הגאון המהר"ם בן חביב ספר תוספת יום הכפורים, שכתב בזו הלשון: "ולענין הלכה, לענין ביעור פירות שביעית, המנהג בירושלים להפקירם ולחזור ולזכות בהם. וכן נהגו חסידים ואנשי מעשה, וכן כתב מרן בשם מהר"י קורקוס". עד כאן לשון המהר"ם בן חביב. וכן פסק מרן החיד"א בברכי יוסף (יו"ד סי' שלא סק"י). והביא שכן כתב בשו"ת מהרימ"ט (ס"ס מב), שמעולם לא נשמע בשום עיר מארץ ישראל שיהיו נוהגים מצות ביעור בשריפה. וכן העלה הגאון ראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (סי' פג), ושהמחמיר בזה מכניס עצמו באיסור חמור של "לאכלה ולא להפסד", וגם איסור בל תשחית. וכן פסק הגאון חזון איש. (מאור ישראל פסחים נב:, ויביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן קח).

לכן למעשה, מצות ביעור שביעית היא, שכאשר יגיע התאריך שבו הפירות אינם מצויים עוד בשדות, ולמשל, כאשר יגיע התאריך שבו לא מצויים עוד ענבים בכרמים, ולאדם מסויים נותרו ענבים בביתו, עליו להוציאם מרשותו ולהפקירם, ולאחר מכן יוכל אותו אדם לקחת את הענבים ולחזור ולזכות בהם.

כיצד מפקירים?
כאשר מפקיר את הפירות, רשאי להפקירם אפילו בפני שלושה מחבריו, ואף שיודע שבודאי לא יקחו את פירותיו, בכל זאת רשאי להפקיר בפניהם, כי מן הדין רשאים הם לקחת את הפירות, ורק מצד ידידותם עם המפקיר, הם נוהגים לפנים משורת הדין ולא זוכים בפירות.

לאחר שיפקיר את הפירות, חוזר וזוכה בהם ואוכל מהם כמה שירצה. ונחלקו הפוסקים אם יש בפירות לאחר הביעור קדושת שביעית. ולהלכה הכריע מורנו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיש להקל בזה, ואין חובה לנהוג בפירות אלה קדושת שביעית, בפרט במקום צורך. (ילקוט יוסף שביעית עמוד תקפט).

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה, ונסכם את דיני הביעור. ונבאר את ענין ביעור היין של ארץ ישראל, שמצוי גם בחוץ לארץ.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה