הלכה ליום שני ח' אייר תשע"ח 23 באפריל 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שלמה ראובן בן שרה

תשועת ה' כהרף עין!
אל נא רפא נא לו! אל נא רפא נא לו! אל נא רפא נא לו!

הוקדש על ידי

יואב

כמה לחם יש לאכול בשבת?

שאלה: כמה לחם חובה לאכול בסעודות השבת?

בגמרא במסכת שבת (דף קיז ע"ב) תנו רבנן, כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? והשיבו בגמרא, שיש לאכול בשבת שלש סעודות. ודרשו כן רבותינו מהפסוקים כמו שמבואר שם. (וכפי שנוהגים לאכול סעודה אחת בליל שבת, אחת בבוקר יום השבת, ואחת בצהרים).

וכתבו כמה מרבותינו גדולי הראשונים (בעל הלכות גדולות ותשובות הגאונים ומהר"י אלברצלוני בספר העתים ועוד), ששיעור האכילה שחייב אדם לאכול בכל סעודה, הוא כביצה פת (לחם). כלומר, חייב על אחד ואחת לאכול בכל סעודה לכל הפחות חמישים וארבעה גרם פת. וכן העלה מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' רצ"א סק"ב). וכן נראה מדברי מרן השלחן ערוך (סימן רצא סעיף א). וכן עיקר להלכה.

אלא שיש חולקים וסוברים שדי באכילת שיעור כזית פת בכל סעודה, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם. ויש מסבירים כן אף בדעת מרן השלחן ערוך. ולפיכך כתבו כמה פוסקים, שאדם חולה וכיוצא בזה שקשה לו לאכול כביצה פת, רשאי להקל ולהסתפק באכילת כזית פת בלבד. אולם מעיקר הדין כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ששיעור סעודת שבת הוא בכביצה פת, וכמו שכתבנו.

כבר ביארנו בעבר, שאין לברך ברכת המזון אחר אכילת פת אלא אם אכל כזית פת תוך כדי שיעור אכילת פרס, כלומר שיקפיד לאכול שיעור כזית פת בתוך שיעור זמן של לכל היותר כשבע דקות וחצי. וכן בסעודות שבת חובה על כל אדם להזהר לאכול פת לחם בשיעור כזית (דהיינו שיעור עשרים ושבעה גרם) בתוך שבע וחצי דקות. שאם לא כן, לא יוכל לברך ברכת המזון ולא יצא ידי חובת סעודת שבת. ועל כן יש להזהר כל אחד ואחד, חכם עיניו בראשו, להקפיד תמיד לאכול בתחילת הסעודה פת כשיעור כזית תוך שבע וחצי דקות, ואחר כך יאכל משאר המאכלים, כדי שלא יבא לידי אכילה גסה, ויברך ברכת המזון שלא כדין. ואחר שיאכל פת כשיעור, יוכל לאכול מה שירצה.

בהלכה הבאה יבואר דין "חלות מתוקות" לסעודות שבת. ואז נבאר ענין נוסף שדן בו מרן זצ"ל בספרו החדש שיצא לאור לאחרונה, שו"ת יביע אומר חלק אחד עשר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ע"פ דעת הרב עובדיה, ניתן להסתפק בכל אחת מהארוחות בשבת, בשיעור כזית- 27 גרם . ולא 54 גרם? ז' תמוז תשע"ה / 24 ביוני 2015

לכתחילה יש לאכול שיעור כביצה, ורק אם הדבר קשה לו מאד יוכל להקל ולאכול כזית פת בלבד. ויוכלו להקל ולשער את הכביצה בנפח, שבחלות הוא שיעור מעט יותר משיעור כביצה במשקה.

כתוב בהלכה המצורפת לשאלה, שיש חיוב לאכול פת שלוש פעמים בשבת, ולא חלה מתוקה. כאשר נערך קידוש בבית הכנסת, כדי שיהא קידוש במקום סעודה, אוכלים בורקס או קיגל או עוגה ומברכים מזונות. במקרה זה, האם לא נחשב הדבר לאחת משלוש סעודות השבת, ולכן יש לחזור ולאכול שוב סעודת שבת עם לחם בבית? ח' חשון תשע"ב / 5 בנובמבר 2011

בודאי שיש לחזור בבית ולאכול סעודה עם פת. ולכן יש להזהר שלא להגזים באכילה מופרזת בבית הכנסת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה