הלכה ליום חמישי כ"ג אדר תשע"ט 28 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחת העסק החדש

לכל עם ישראל ובכללם משפחת יוסף

הוקדש על ידי

א.יוסף

ברכת קפה ועוגה

שאלה: האוכל עוגה ושותה עמה משקה קפה או תה, האם עליו לברך על המשקה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שהשותה מים או משקה אחר (מלבד יין) בתוך הסעודה עם פת לחם, אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על השתיה, מאחר והשתיה נגררת אחרי האכילה, שאין אכילה בלא שתיה, ולכן אינה חשובה כדי לקבוע עליה ברכה בפני עצמה.

ולגבי מי ששותה קפה יחד עם אכילת העוגה. לכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה, מאחר והקפה הוא "טפל" לעוגה, שלעוגה יש חשיבות גדולה יותר, והקפה בא מחמתה, וכבר למדנו שכאשר מעורבים שני מאכלים, והאחד טפל לחבירו, הרי שברכת העיקר פוטרת את הטפל.

ואף על פי ששותים את הקפה בנפרד מהעוגה, (כלומר, אוכלים מעט מהעוגה, ושותים מעט מהקפה, באופן שאינם מעורבים יחד), בכל זאת יש לומר שהוא נפטר בברכת העוגה, שהרי דין "עיקר וטפל", שייך גם בשני מאכלים נפרדים זה מזה, כמו שלמדנו בגמרא במסכת ברכות (דף מד.), שמי שאוכל פירות מתוקים מאד, ואחריהם אוכל מעט פת כדי להעביר את המתיקות שלהם, הרי זה אינו מברך על הפת, מאחר והיא טפלה לפירות. ומבואר מזה שאפילו כאשר המאכל הטפל נאכל בנפרד מהמאכל העיקרי, בכל זאת אין לברך עליו. ואם כן הוא הדין לגבי קפה המוגש עם עוגה, שיש מקום לומר שאין לברך עליו אפילו כששותים ממנו בפני עצמו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) כתב, שנראה שהקפה או התה הבאים עם העוגה, אינם נחשבים כטפלים לגביה כששותה מהם בפני עצמם, ורק כאשר שורה את העוגה בתוך הקפה, ואוכל את העוגה יחד עם הקפה, אז יש לומר שהקפה בטל וטפל לעוגה, אבל כאשר שותה ממנו לבדו, אף על פי שאוכל יחד עמו עוגה, בודאי שאינו נחשב טפל, ויש לברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". והביא ראיות לדבריו.

ובכל זאת העיר מרן זצ"ל, שלכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה או התה הבאים יחד עם העוגה, מטעם אחר. והוא, שהואיל ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ברכת העוגה, שיש מהם האומרים שברכת עוגה היא "המוציא לחם מן הארץ", אם כן, לסברת אותם הפוסקים שברכת העוגה היא "המוציא", בודאי שאין לברך על הקפה או התה הבאים עמה, שהרי הדבר דומה לכל המשקאות הבאים בתוך הסעודה עם פת לחם, שכבר ביארנו שאין לברך עליהם כלל. ואף שאנו פוסקים שיש לברך על העוגה "מזונות", אין זאת אלא מאחר ואנו מסופקים מהי ברכת העוגה, ולכן אנו מברכים עליה מזונות ולא המוציא, אבל לעולם יש ספק בדבר, ואם כן יש מקום לומר שאין לברך על הקפה כששותה אותו יחד עם עוגה.

אך למעשה דחה מרן זצוק"ל את הדברים, וכתב, שאף לשיטת האומרים שברכת העוגה היא "המוציא", בכל זאת הם מודים שיש לברך על משקאות כאשר שותה אותם יחד עם העוגה, מאחר ודוקא בסעודת קבע ממש, של פת לחם, אז יש לומר שהמשקה בא מחמת האכילה, ואין לברך עליו בפני עצמו, אבל כאשר אוכל עוגה, אפילו אם נאמר שברכתה היא "המוציא", בכל זאת אין היא פוטרת את ברכת הקפה או התה, שברכתם "שהכל".

ולסיכום: השותה קפה או תה מברך עליהם שהכל נהיה בדברו, מלבד ברכת מזונות שמברך על העוגה.

שאלות ותשובות על ההלכה

גם אם העוגה והקפה שניהם חשובים לגבי ואין מבחינתי טפל כאן, האם גם אז לברך שהכל ופטור גם את העוגה ? כ"ה אדר תשע"ט / 2 במרץ 2019

בודאי שיש לברך גם ברכת מזונות על העוגה. וכמו שמבואר בהסבר הדברים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה