הלכה ליום חמישי כ"ג אדר תשע"ט 28 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחת העסק החדש

לכל עם ישראל ובכללם משפחת יוסף

הוקדש על ידי

א.יוסף

ברכת קפה ועוגה

שאלה: האוכל עוגה ושותה עמה משקה קפה או תה, האם עליו לברך על המשקה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שהשותה מים או משקה אחר (מלבד יין) בתוך הסעודה עם פת לחם, אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על השתיה, מאחר והשתיה נגררת אחרי האכילה, שאין אכילה בלא שתיה, ולכן אינה חשובה כדי לקבוע עליה ברכה בפני עצמה.

ולגבי מי ששותה קפה יחד עם אכילת העוגה. לכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה, מאחר והקפה הוא "טפל" לעוגה, שלעוגה יש חשיבות גדולה יותר, והקפה בא מחמתה, וכבר למדנו שכאשר מעורבים שני מאכלים, והאחד טפל לחבירו, הרי שברכת העיקר פוטרת את הטפל.

ואף על פי ששותים את הקפה בנפרד מהעוגה, (כלומר, אוכלים מעט מהעוגה, ושותים מעט מהקפה, באופן שאינם מעורבים יחד), בכל זאת יש לומר שהוא נפטר בברכת העוגה, שהרי דין "עיקר וטפל", שייך גם בשני מאכלים נפרדים זה מזה, כמו שלמדנו בגמרא במסכת ברכות (דף מד.), שמי שאוכל פירות מתוקים מאד, ואחריהם אוכל מעט פת כדי להעביר את המתיקות שלהם, הרי זה אינו מברך על הפת, מאחר והיא טפלה לפירות. ומבואר מזה שאפילו כאשר המאכל הטפל נאכל בנפרד מהמאכל העיקרי, בכל זאת אין לברך עליו. ואם כן הוא הדין לגבי קפה המוגש עם עוגה, שיש מקום לומר שאין לברך עליו אפילו כששותים ממנו בפני עצמו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) כתב, שנראה שהקפה או התה הבאים עם העוגה, אינם נחשבים כטפלים לגביה כששותה מהם בפני עצמם, ורק כאשר שורה את העוגה בתוך הקפה, ואוכל את העוגה יחד עם הקפה, אז יש לומר שהקפה בטל וטפל לעוגה, אבל כאשר שותה ממנו לבדו, אף על פי שאוכל יחד עמו עוגה, בודאי שאינו נחשב טפל, ויש לברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". והביא ראיות לדבריו.

ובכל זאת העיר מרן זצ"ל, שלכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה או התה הבאים יחד עם העוגה, מטעם אחר. והוא, שהואיל ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ברכת העוגה, שיש מהם האומרים שברכת עוגה היא "המוציא לחם מן הארץ", אם כן, לסברת אותם הפוסקים שברכת העוגה היא "המוציא", בודאי שאין לברך על הקפה או התה הבאים עמה, שהרי הדבר דומה לכל המשקאות הבאים בתוך הסעודה עם פת לחם, שכבר ביארנו שאין לברך עליהם כלל. ואף שאנו פוסקים שיש לברך על העוגה "מזונות", אין זאת אלא מאחר ואנו מסופקים מהי ברכת העוגה, ולכן אנו מברכים עליה מזונות ולא המוציא, אבל לעולם יש ספק בדבר, ואם כן יש מקום לומר שאין לברך על הקפה כששותה אותו יחד עם עוגה.

אך למעשה דחה מרן זצוק"ל את הדברים, וכתב, שאף לשיטת האומרים שברכת העוגה היא "המוציא", בכל זאת הם מודים שיש לברך על משקאות כאשר שותה אותם יחד עם העוגה, מאחר ודוקא בסעודת קבע ממש, של פת לחם, אז יש לומר שהמשקה בא מחמת האכילה, ואין לברך עליו בפני עצמו, אבל כאשר אוכל עוגה, אפילו אם נאמר שברכתה היא "המוציא", בכל זאת אין היא פוטרת את ברכת הקפה או התה, שברכתם "שהכל".

ולסיכום: השותה קפה או תה מברך עליהם שהכל נהיה בדברו, מלבד ברכת מזונות שמברך על העוגה.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

גם אם העוגה והקפה שניהם חשובים לגבי ואין מבחינתי טפל כאן, האם גם אז לברך שהכל ופטור גם את העוגה ? כ"ה אדר תשע"ט / 2 במרץ 2019

בודאי שיש לברך גם ברכת מזונות על העוגה. וכמו שמבואר בהסבר הדברים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה