הלכה ליום רביעי כ"ב אדר תשע"ט 27 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שמעון גבריאל ומשפחתו ולרפואת הילד יוסף בן שירן

בריאות ואורך ימים ושנים למשפחת גבריאל
נחת מן הילדים ויראת שמים

הוקדש על ידי

פלוני

ברכת המים בתוך הסעודה או באכילת "קוסקוס"

שאלה: האם יש לברך על שתית משקה בתוך הסעודה?

תשובה: נחלקו רבותינו הראשונים, באדם ששותה מים או שאר משקאות (חוץ מיין) בתוך הסעודה (כלומר, סעודה עם פת לחם), האם עליו לברך על אותם משקאות ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני שישתה או לא. שלדעת בעל הלכות גדולות, ועוד מגדולי רבותינו הראשונים, יש לברך על שתית משקאות בתוך הסעודה, כשם שיש לברך על שתיה מחוץ לסעודה. אך לעומת זאת, דעת רוב רבותינו הפוסקים שאין לברך על שתית משקה בתוך הסעודה, משום שאין דרך לאכול בלא לשתות, והשתיה באה מחמת האכילה, ולכן המשקאות נפטרים בברכת "המוציא" ואינם צריכים ברכה לעצמם, כשם שכלל גדול בידינו, שבהלכות ברכות "העיקר פוטר את הטפל", וכן פסקו רש"י ורבינו תם ועוד.

ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעד), שהעיקר כדעת הסוברים שאין לברך על משקים הבאים בתוך הסעודה, כמו שפסקו רש"י ורבינו תם. אולם בכל זאת הביא מרן השלחן ערוך גם דעת בעל הלכות גדולות, שיש לברך על המשקאות אף בתוך הסעודה, וסיים בזו הלשון: "וְהָרוֹצֶה לְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, יֵשֵׁב קֹדֶם הַנְּטִילָה בְּמָקוֹם סְעוּדָתוֹ, וִיבָרֵךְ עַל דַּעַת לִשְׁתּוֹת בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ". עד כאן.

כלומר, יברך על משקה כלשהו ברכת שהכל לפני תחילת הסעודה, ובזה יפתור את כל המשקאות שבסעודה מברכה. אולם כל זה אינו אלא חומרא, אבל מעיקר הדין הלכה כדברי האומרים שאין לברך על משקאות בתוך הסעודה.

הרוצה להחמיר ולברך על השתיה קודם הסעודה, יזהר שלא לברך על המים, אלא אם הוא צמא, שאם אינו צמא כלל, אינו רשאי לברך על המים ברכת שהכל. ובכל זאת יוכל לברך "שהכל" על סוכר ומיני מתיקה, ויכוון בברכתו לפתור גם את המים שישתה בתוך הסעודה. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

האוכל "קוסקוס", יש אומרים שאינו מברך על מה שישתה בשעה שאוכל, מפני שהמאכל הזה הוא יבש מאד, ולכן מצריך שתיה מרובה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מורה שיש לברך על המים בשעה שאוכל קוסקוס, כי רק בתוך סעודה עם פת ממש, אין לברך שהכל על שתיה, אבל בדברים אחרים, אפילו אם הם יבשים ומצמיאים, יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו.

לסיכום: אין לברך על מים או על שאר משקים (חוץ מיין) בתוך סעודה שאוכל בה פת, וממידת חסידות טוב שיברך על המים קודם שיטול ידיו וישתה מעט מים (פחות מרביעית) במקום שסועד בו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי העצה שכתבתם לברך על סוכר שהכל כדי לפטור את המים, בחזו"ע ברכות עמ' עד מרן זצ"ל פקפק על עצה זו מאחר שגם ברכת הסוכר שנויה במחלוקת הפוסקים. כ"ט אדר תשע"ט / 6 במרץ 2019

סוכר לבן שלנו עשוי מסלק, וברכתו שהכל לכל הדעות, ואין זה סוכר של קנים (דמררה) שדיברו בו הפוסקים.

במקום שלא מצוי סוכר האם יכול לברך על מלח בכדי לפטור את המשקין? כ"ו אדר תשע"ט / 3 במרץ 2019

המלח, אם נהנה מאכילתו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כמו שפסק מרן השלחן ערוך סימן רד. אבל אם לא נהנה ממנו, לא יברך עליו כלל.

אם ישנו ספק אם ברכת המוציא כוללת גם את המים או לא, האם אין חשש לברך "שהכל" לפני הסעודה מחשש "ברכה שאינה צריכה"? כ"ו אדר תשע"ט / 3 במרץ 2019

כאשר מברך כדין, כדי להוציא את עצמו מספק במחלוקת הפוסקים, אין זה נחשב לברכה שאינה צריכה,

מה לגבי שתיה חריפה או ליקר , הבאים לתענוג או כקינוח , האם אין דינם כברכה בפני עצמם ,כמו על קינוח ? י"ד כסלו תשע"ה / 6 בדצמבר 2014

גם משקה חריף הבא בסוף הסעודה, אין לברך עליו בפני עצמו. ורק על יין יש לברך גם בתוך הסעודה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה