הלכה ליום ראשון כ"ו חשון תש"פ 24 בנובמבר 2019

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה.

אדם שאינו שומר מצוות
ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותינו, שאדם כזה נקרא "ישראל מומר". ודין ישראל מומר לגבי "יין נסך", שוה לדין הגוי שנגע ביין, שאוסר אותו לשתיה כמו שביארנו.

"מומר להכעיס" "מומר לתיאבון"
אמנם מבואר בפוסקים כי ישנם שני סוגים של "ישראל מומר". האחד, הוא יהודי שמזלזל באחת ממצוות התורה, והוא עושה כן "להכעיס", כלומר, כדי למרוד בה'. והסוג השני, הוא יהודי שמזלזל באחת ממצוות התורה, אך אינו עושה כן במרד ממש כדי להכעיס, אלא "לתיאבון" כלומר, כדי למלאות את תאוות לבו.

ואותם שאינם שומרים תורה ומצוות בזמנינו, רובם ככולם אינם נחשבים כמומרים "להכעיס", שהרי בזמן הזה רוב ככל מחללי השבת הם מאותם שטעו אחר הוריהם שחינכו אותם בחינוך קלוקל, והם אינם מודעים בכלל לחומרת מעשיהם, ולכן לא שייך להחשיב אותם כמומרים "להכעיס".

"מחלל שבת לתיאבון"
ובכל זאת, לגבי אדם שמחלל שבת, הדין הוא שיהודי שמחלל שבת שווה לדין גוי. ואף על פי שהוא אינו מחלל שבת אלא מפני החינוך שקיבל וכדומה, בכל זאת, מאחר ועוון חילול שבת הוא חמור יותר משאר העוונות, כי בכך שהאדם מחלל שבת, הוא מראה בעצמו שאינו מאמין במעשה בראשית, לכן הוא אוסר את היין שהוא נוגע בו. ואף על פי שהוא עומד בקדושתו, קדושת ישראל, שהרי ישראל שחטא עדיין ישראל הוא, מכל מקום לעת עתה, עד שיחזרו כל ישראל בתשובה בעזרת ה', דינו לענין יין נסך שווה לדין גוי.

חילול שבת בפרהסיא
וכמובן שחומרא גדולה זו, שייכת דוקא לגבי יהודי המחלל שבת במלאכות האסורות מן התורה. וכן מדובר דוקא באופן שחילל שבת ברבים, אבל אם חילל שבת בסתר, אין הוא נחשב כמומר לגבי הלכות יין נסך. ומכל מקום, אותם מחללי שבת שבזמנינו, רובם מחללים את השבת בנסיעה ברכב בכבישים, והרי הם בכלל "מחלל שבת בפרהסיא", והרי הם אוסרים את היין במגעם.

הדין למעשה
ומעתה לעיקר הדין, נראה שיהודי שהוא מחלל שבת, שמזג יין לכוס של יהודי אחר, אותו היין אסור בשתיה. כדין יין נסך, שאסור בשתיה אם מזגו אותו הגוי. ולכן אותם ההולכים לאכול ולשתות במסעדות, עליהם להזהר היטב שלא ימזוג להם יין מלצר יהודי שאינו שומר שבת, כי בזה נאסר יינם שבכוס בשתיה. אולם אם לא מזג המלצר מן היין, אלא רק פתח את הבקבוק, אין היין שבתוך הבקבוק נאסר בשתיה, וכן אם מזג מן היין, לא נאסר כל היין שבבקבוק בשתיה, אלא רק היין שמזג לתוך הכוס.

מחלל שבת ועושה קידוש
כתב הגאון רבי יעקב עטלינגר בשו"ת בנין ציון החדשות, שאף על פי שמעיקר הדין מומר לחלל שבת אוסר את היין במגעו. מכל מקום נראה, שאלה מישראל שבזמנינו, שיש בהם שמתפללים תפילת שבת ועושים קידוש, ואחר כך הולכים ומחללים, אין הם אוסרים את היין במגעם. שהרי כל הטעם שמי שמחלל שבת נחשב כגוי, הוא מטעם שעל ידי חילול שבת נראה עליו שהוא כופר במעשה בראשית, ולכן הוא נחשב כמי שאינו מקיים את כל התורה כולה, אבל זה שאומר בפירוש בפיו "ויכולו השמים והארץ" וכו', אי אפשר להחשיבו ככופר, ואינו אוסר יין במגעו. והסכימו לדבריו פוסקים רבים. ויש חולקים בדבר. ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: יין שנגע בו יהודי מחלל שבת בפרהסיא, הרי דינו כדין יין נסך. ולכן מקפידים מאד ביקבים כשרים, שכל מהלך ייצור היין יהיה אך ורק על ידי פועלים שומרי שבת. ואם יהודי שאינו שומר שבת מזג יין לתוך כוס, הרי היין שבכוס אסור בשתיה. אבל שארית היין שבבקבוק, מותר בשתיה, ולא נאסר כלל. ויש אומרים שאם היהודי המחלל שבת הוא מתפלל תפילת שבת ואומר קידוש, אין הוא נחשב כגוי, ואינו אוסר את היין במגעו. ויש חולקים. והמיקל בדבר יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע נאסר היין בשתיה אם מזג אותו מלצר מחלל שבת, והרי זה זה רק כוחו ואינו גוגע ביין, ומרן פסק (ביו"ד קכ"ד ז') שגוי עובד ע"ז שאסר את היין רק בשתיה ולא בהנאה מפני צד נגיעה כגון ע"י כוחו, הרי שבכזה אופן שנעשה ע"י גוי שאינו עובד ע"ז כגון ישמעאלי היין מותר בשתיה, ודין מחלל שבת לא חמור מישמעאלי, א"כ למה לאסור את היין שמזג המלצר ? (מזיגת יין לא נחשב שיכשוך כמבואר בב"י.) י"ח טבת תש"פ / 15 בינואר 2020

גם בנכרי שאינו עובד עבודה זרה, היין הניצוק לתוך כלי, נאסר. ובסימן קכד ס"ז מדבר באופן שנגע שלא בכוונה. ועיין הליכות עולם ח"ז עמוד קסה שדיבר בזה.

לגבי ההלכה, רוב היינות הם מבושלים ואז לכאורה אין בעייה של יין נסך. כ"ז חשון תש"פ / 25 בנובמבר 2019

יבואר בעזרת ה' בהמשך. ולעצם הדבר, אין זה נכון שרוב היינות מבושלים. רק חלקם, ורק הזולים שבהם.

האם מי שחזר בתשובה ובביתו לא שומרים שבת, אך עשים קידוש, יכול לשתות מהיין שנמזג על ידי מי שלא שומר שבת? כ"ה שבט תשע"ח / 10 בפברואר 2018

אם מדובר באנשים שעושים קידוש וכדומה, יש אומרים שאינם אוסרים את היין. ובמקום צורך יש מקום להקל כדבריהם. ולכתחילה יקח יין מבושל, או מפוסטר, שיין כזה אינו נעשה נסך אפילו על ידי גוי.

מאיפה הרב יודע לחלק את הדין של חילוני שהוא אסור רק אם מזג אבל לא אסור אם נגע? אם חילוני שמחלל שבת בפרהסיא נחשב לגוי לענין יין נסך, למה לחלק את דינו? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!

החילוק מבואר בספר הליכות עולם חלק ז עמוד קנח.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה