הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תש"פ 21 בנובמבר 2019

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה.

ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה:

שמפניה
לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדברים הוא, משום שהשמפניה, יין גמור היא, אלא שלא נגמרה תסיסתו בחביות, ולכן עוד הוא מפעפע בבקבוק, אבל דינו כדין יין לכל דבריו, וברכתו "בורא פרי הגפן", ולכן אם אין עליו כשרות, הרי הוא אסור בהחלט בשתיה.

קוניאק - ברנדי
ולגבי משקה "קוניאק", עלינו להביא מה שכתב מרן השלחן ערוך (סימן קכג) בענין זה בזו הלשון:

"אגואה ארדיינטי" (שהוא משקה שדימוהו הפוסקים לקוניאק), של סתם יינם (שעושים אותו מיין של גוים), אסור בהנאה כמו היין עצמו. וכתב הרמ"א, פירוש, יין שרוף שעושים אותו מיין נסך, אף על פי שהוא רק זיעה מן היין, הרי הוא כמו האיסור עצמו.

כלומר, גם משקה שמיוצר מיין שמרתיחים אותו ואפילו מאדים של יין, אם עשאוהו מיין נסך, אסור לשתות ממנו או ליהנות ממנו. ומכאן אנו למדים לגבי "קוניאק" (או זה שנעשה בשאר המקומות ונקרא "ברנדי"), שהוא יין שעובר תהליך של הרתחה והתאדות ויישון במשך כמה שנים, שדינו כדין יין ממש, ואף על פי שברכתו היא "שהכל נהיה בדברו", מכל מקום לגבי איסור יין נסך, דינו כדין יין ממש, שהרי כולו עשוי מיין.

תמיהתו של מרן זצ"ל
אלא שבספר  "אוצר המכתבים" שחיבר הרה"ג ר' יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה, בן דודו של אביו של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל) כתב להצדיק את מנהג אותם שמיקלים בזה, מפני שלשון הרמ"א "שעושים אותו מיין נסך", משמע, שאיסור זה הוא דוקא אם עושים את המשקה מיין שניסכוהו לעבודה זרה ממש, אבל סתם יינם של גוים, שלא נודע אם ניסכוהו לעבודה זרה, אין איסורו חמור כל כך לאסור גם את המשקה היוצא ממנו. ומאחר ועבודה זרה אינה מצויה כל כך בזמננו, (כלומר, אין הדבר שכיח שינסכו יין לעבודה זרה שלהם), לכן פסק הלכה למעשה שלדעתו בזמנינו יש להקל לשתות מן המשקאות המיוצרים מזיעת היין, והוא הדין למשקה הקוניאק.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל תמה על דבריו הפלא ופלא, מאחר ומקור דברי מרן השלחן ערוך בענין זה, הם מדברי הריב"ש, ובדברי הריב"ש מפורש שהוא הדין לכל "סתם יינם" של גוים, שהואיל ואסרוהו חכמים, אסרו גם משקאות המיוצרים ממנו, ולפיכך פסק מרן רבינו זצ"ל לאסור בהחלט שתיית משקאות המיוצרים מן היין, כל שאין עליהם הכשר מוסמך.

ובאמת שיש להוסיף על זה, כי כל דברי הפוסקים שהזכרנו, אינם מוסבים אלא על משקאות המיוצרים מאדים של יין וכיוצא בזה (כדרך ייצור "עראק"), אולם קוניאק, כלל אינו מיוצר מאדים של יין שיהיה שייך בכלל לדון בו להיתר, רק הוא יין מזוקק בבישול ארוך, שאחר זיקוקו מיישנים אותו כמה שנים עד שמגיע לטעמו, והלא הוא יין ממש לענין האיסור של יין נסך, ועל כן הדבר ברור לאסור בזה מכל וכל, ויש למחות ביד הנוהגים להקל בזה מטעמים בלתי נכונים, והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

מי שנכשל בסתם יינם
ומעשה שסיפר החסיד רבי יוסף יעבץ (גיסו של בעל העקדה), שחי בתקופת גירוש ספרד, שפעם אחת נסעו שני יהודים וברחו מספרד למדינה אחרת. ולאחר שהפליגו בים פרצה סערה, ואונייתם טבעה, ובניסי ניסים הצליחו אותם השניים לתפוס בגזירי עצים, עד שנסחפו והגיעו חזרה לחופה של ספרד. ושם היה עליהם להסתיר את יהדותם.

מאחר ולא היה להם דבר מלבד הבגד שעל עורם, פנו איש איש ודפקו על דלתות הבתים, אם יש אדם המוכן להכניסם לכמה ימים בצל קורתו, עד שיתאוששו וישובו להפליג למחוז חפצם. ואמנם כל אחד מהם התארח בבית אחר, ושם אכלו ושתו ממה שהגישו לפניהם במשך כמה ימים, עד שנפרדו מהמארחים שהיטיבו להם, ושבו לנמל כדי להפליג בספינה. אחד מהם, בטרם צאתו מבית מארחו, פנה אליו המארח ואמר לו: הכרת פניך ענתה בך שאתה יהודי, דע לך כי גם אני יהודי אנוס, וכל האוכל שאכלת בביתי הכל היה בתכלית הכשרות, ואני שוחט עופות במרתף הבית, ואת היין אני מייצר בעצמי. שמח אותו יהודי שמחה רבה, ונפרד ממארחיו לחיים טובים ולשלום.

כאשר נפגשו שני היהודים בנמל, סיפרו זה לזה את הקורות אותם. וכאשר הגיעו למחוז חפצם, פנה היהודי השני, אל הרב, ושאל אותו ביגון ובבכי, מדוע זה חברי, זכה לאכול ולשתות בבית של יהודי כשר ואילו אני לצערי הרב נאלצתי לאכול נבלות וטרפות בביתו של גוי? השיב לו הרב, אמור נא, האם אי פעם נכשלת במאכלות אסורות? חשב היהודי והשיב, כי אמנם פעם אחת לפני שנים רבות, הלך לטייל עם חבריו לצוד ציד ביער, ושם הניחו חבריו כמה סוגי גבינות מיוחדות, ויין משובח. "לא יכולתי לעמוד בפיתוי, וטעמתי מהמאכלים גם אני, אולם חלילה לי להכניס לפי מאכל שיש בו איסור גדול כמו נבלות וטרפות"! השיב לו הרב: חברך שנזהר שלא להכניס לפיו דבר איסור, שמרו אותו מן השמים שלא יבוא לידי מכשול לעולם, אולם אתה שזלזלת באיסור גבינות ויין של גויים, לא היית ראוי שיעשו איתך חסד כזה מן השמים!

ה' יזכנו שלא יכנס ולא יצא מפינו שום דבר איסור לעולם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם עבור ברנדי וקוניאק צריך לברך 'בורא פרי הגפן'?
(הבנתי ששמפניה זה בורא פרי הגפן) ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!

שמפניה ברכתה בורא פרי הגפן. ברנדי ברכתו שהכל נהיה בדברו. ואם בירך עליו בורא פרי הגפן, יצא ידי חובה בדיעבד.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה