הלכה ליום שלישי ו' חשון תשפ"ב 12 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אשר ז"ל בן ר' יהודה ושרה

נלב"ע ב ו' מרחשון התשע"ח והיום פקודת שנתו.
ת.נ.צ.ב.ה.
ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

הוקדש על ידי

בניו

עבודת האדמה בשנה השביעית – פתיחה לדיני הטיפול בגינות נוי ובעציצים בשביעית

כבר ביארנו, כי בשנת השמיטה, אסרה התורה לעבוד את האדמה, כמו שנאמר, "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ", ועתה נבאר כמה פרטי דינים בזה.

דיני עבודת הקרקע בשביעית שייכים רק בארץ ישראל, ומאחר ויש לנו מנויים רבים מבני חוץ לארץ שדינים אלו אינם נוגעים להם הלכה למעשה, לא נאריך הרבה בהלכות אלה, אלא נכתוב את עיקריהן. ולאחר מכן נבאר הלכות שביעית הנוגעות גם לבני חוץ לארץ.

אילני סרק, בשבת ובשנת השמיטה
כשם שאסור לזרוע זרעים או ליטוע אילנות פרי בשנת השמיטה, כמו כן אסור ליטוע, או לזרוע, אילנות וגידולים שאין להם פירות. כלומר, אילני סרק. ובמשנה במסכת תרומות (פ"ב) שנינו, הנוטע בשביעית, בין בשוגג בין במזיד, יעקור. כלומר, מי שטעה ושתל בשנת השמיטה גידולים כל שהם בחצרו, עליו לעקור את אותם הגידולים ואין לקיימם. ובענין זה, הנטיעה בשנת השמיטה חמורה יותר מן הנטיעה בשבת, כי על פי דין, מי שטעה ונטע אילן בשבת, אין מחייבים אותו לעקור את האילן, מה שאין כן בשנת השמיטה. ובגמרא (גיטין נד.) נתנו טעם בדבר.

גינה בחצר הבית
כל הדינים השייכים בשדה, שייכים בגינה שבחצר הבית.

כשם שאסור לזרוע בשדה או בגינה בשביעית, כן אסור לזרוע בעציץ "נקוב" (כלומר, עציץ שיש חורים בתחתיתו, כפי שיש ברוב העציצים). כי עציץ נקוב נחשב כמחובר לקרקע. (גיטין לז.). ואף בעציץ שאינו נקוב, וכגון עציץ שיש תחתיו צלחת וכדומה, גזרו חכמינו זכרונם לברכה, שאסור לזרוע בו בשביעית.

עקירת גידול בעציץ שאינו נקוב
כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, (בספרו ילקוט יוסף שביעית עמוד רפה), שאף על פי שיש חיוב לעקור אילנות שנטעו בשנת השמיטה, מכל מקום אם בעל המשתלה זרע בעציצים לא נקובים בשנת השמיטה, אין איסור לקנות ממנו את העציצים לאחר שנת השמיטה, כי על זריעה בעציץ שאינו נקוב, אין את הגזירה לעקור את הנטיעה.

לעדור, לזבל וכדומה
כשם שאסור לזרוע בשדה בשביעית, כמו כן אסור לעשות כל מלאכה הנוגעת לעבודת הקרקע ולהטבת מצב הגידולים. ובכלל זה, אסור לזבל, לעדור, לחרוש, להוסיף אדמה, לכסות שורשים, וכן כל כיוצא בזה, אלא במקרים מסויימים כמו שנבאר. ואין חילוק בזה בין שדה, או גינה או עציץ.

עציצים שאמרנו שאסור לזרוע בהם, אין כוונתינו אלא לעציצים הנמצאים תחת כיפת השמים, אבל עציצים המצויים בבית, דינם שונה, כאשר נבאר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לשאול אותך בבקשה! ממתי אומרים "ברך עלינו", מהיום בלילה; או ממחר בלילה? ו' חשון תשפ"ב / 12 באוקטובר 2021

ברך עלינו, מהיום בלילה. 

האם אפשר להשקות את הגינה שהפרחים והעצים לא ינבלו? ואם כן כמה? ט"ו חשון תשע"ה / 8 בנובמבר 2014

אפשר להשקות כמה שצריך כדי שהצמחים יגדלו כראוי, ואין חובה לדקדק בזה הרבה, אלא רשאי להשקות כדרכו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה