הלכה ליום רביעי ז' חשון תשפ"ב 13 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל ז"ל בר ידידיה ולאה חסין

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת חסין

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום רביעי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.

תקנת חכמים לשאול גשמים
תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשפ"ב) ליל שבעה במרחשון חל בלילה האחרון, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום שלישי, התחלנו באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

והטעם שכל עניני הפרנסה תלויים בברכת השנים, הוא משום שהגשמים כשמם כן הם, "גשם", מלשון גשמיות, כי הדבר הבסיסי ביותר שאנו מקבלים ממש מאת ה' מן השמים, הוא הגשם, שאנו זקוקים לו כדי לחיות, ובכלל ברכת הגשמים כלולים כל עניני הגשמיות הדרושים לאדם לעבודת ה'. ובדורות הקודמים, היו בני האדם מרגישים יותר את הצורך בגשמים, כי היו יודעים שלולי הגשם, ימותו כולם ברעב ובצמא. אבל בדורינו, שה' יתברך מסתיר פניו, סבורים בני האדם הסכלים, שיוכלו להסתדר גם בלי גשם, על ידי סינון מי הים וכדומה. אך באמת שחובה על כל האדם לתקוע את האמונה בה' בלבו, כי כל הטובות שיש בעולם, וכל השפע שהשפיע ה' יתברך לעולם בדורות האחרונים, הכל הוא מאת ה', ועלינו לנצל את השלוה היחסית והשקט הנפשי שיש להרבה בני אדם בזמנינו, כדי להוסיף עוד ועוד בעבודת ה', ולבטוח בה' ולהודות לו על כל הטובות אשר גמלנו, ולא להפנות חלילה את הטובה ולעשות ממנה רעה, כמו שיש בני אדם הבוטחים בעצמם ואומרים כוחינו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, וה' יתברך עתיד להפרע מהם בעולם הזה ובעולם הבא.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה 
אף על פי שהיה מן הראוי לבקש טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון. ואף שבזמנינו לא שייך כל טעם זה, מכל מקום אין לשנות מתקנות חז"ל.

בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים".

וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו". 

ברכת השנים בחוץ לארץ 
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם  הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

סוף מעשה במחשבה תחילה
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכת"ר, ברצוני לברר מה שלכאורה נראה כסתירה בהלכה לעיל לגבי בני חו"ל. נכתב כי "במקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו"." ע"כ.

אך מיד לאחר מכן נכתב כי "לגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים."

מחילה, אך לא הבנתי מה ההבדל בין המקומות הראשונים לשניים, הרי נראה כאילו בשני המקרים מדובר על מקומות בהן מזג האוויר הפוך מישראל, לדוגמא אוסטרליה, ברזיל, דרום אפריקה וכו'. למה ישנן מקומות בהן אין מזכירים גבורות ותן טל ומטר אך במקומות אחרים שגם בהם מזה"א הפוך נוהגים כדין ארץ ישראל? כמו כן, אוכל בבקשה לקבל הפנייה להלכה בהלכה ברורה?

בתודה מראש ותזכו למצוות. 8 Cheshvan 5782 / אוקטובר 14 2021

בארגנטינה לדוגמא, החלו ללמוד לנצל את הגשמים שיורדים אצלם בעונת הקיץ, ולכן הגאון רבי דוד יוסף כתב שהדין שם השתנה משאר מקומות שהאקלים הפוך. ראה הלכה ברורה סימן קיז.

שלום כבוד הרב,
האם מברכים ברכת המפיל עם שם ומלכות בשנת שמיטה?
תודה 7 Cheshvan 5782 / אוקטובר 13 2021

אין שום חילוק בענין זה לגבי שנת השמיטה ולגבי שאר השנים. תבורכו,  

רציתי לשאול בבקשה שאלה: כתבת היום בהלכה, לעניין ברכת השנים בחוץ לארץ: " בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית." - אני לא מבין את מה שכתבת! החודשים הלועזים שכתבת - איך הם {נחשבים} (נמצאים) בעברי? תודה רבה. 7 Cheshvan 5782 / אוקטובר 13 2021

בענין ברכת השנים הולכים על פי תקופות השנה, יש תקופת טבת, ויש עוד תקופות, והתאריך הלועזי מסודר כל פי התקופות הללו. הגויים סידרו לעצמם את הלוח בצורה כזו שתמיד ילך נכון על פי התקופות, כדי שהחגים שלהם יחולו תמיד באותן עונות בשנה. ולא יהיה להם לדוגמא ינואר באמצע הקיץ. 

הבת שלי מחוץ לארץ נסעה אתמול לארץ, צריכה לומר ברכנו או ברך עלינו או ברכנו ולומר ותן טל בשומע תפילה? 9 Cheshvan 5779 / אוקטובר 18 2018

מהר"ש ויטאל ועוד מגדולי הפוסקים כתבו, שבן חוץ לארץ שמגיע לארץ מיד אחרי ז' בחשוון, ישאל גשמים יחד עם בני ארץ ישראל כאילו הוא דר בארץ ישראל.

מה יעשה אדם שיצא לנסיעה לחו"ל של כשבוע ושם עדיין לא מזכירים "ברכת השנים" ואילו בארץ כן מזכירים. איך ינהג ?לפי המקום או לפי א"י? 9 Cheshvan 5779 / אוקטובר 18 2018

אם בדעתו לשוב לארץ ישראל, ינהג כבני ארץ ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach” “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing of the Amidah as is printed in all Siddurim. We begin recitin......

לקריאת ההלכה

Things Which Cause Forgetfulness

Five Things Which Cause One to Forget What He Has Learned The Gemara (Horayot 13b) states: “Our Sages taught: Five things cause one to forget the Torah one has learned: One who eats food which a cat or mouse have eaten from, one who eats the heart of an animal, one who eats olives regularly, ......

לקריאת ההלכה

A Rainbow

One Who Looks at a Rainbow Our Sages (Chagiga 16a) state: “The eyes of one who gazes at a rainbow are dimmed, as the verse (Yechezkel 1) states, ‘Like the appearance of a rainbow in the clouds on a rainy day, so is the radiance around and this is the appearance of the glory of Hashem.&r......

לקריאת ההלכה

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “B......

לקריאת ההלכה


Must One Recite a Blessing Before Merely Tasting a Food?

We have already discussed several times that regarding the laws of Blessings of Enjoyment recited before eating that there is no limit for reciting a blessing before eating, meaning that no matter what amount of food or beverage one eats or drinks, one must still recite a blessing. The reason for th......

לקריאת ההלכה

Question: At what point does it become permissible to speak after reciting a blessing on food? Is one permitted to speak immediately after placing the food in one’s mouth and tasting the food’s flavor or must one wait until one swallows the food?

Answer: The Gemara in Masechet Berachot (40a) and Rashi ibid. state that one may not speak in between reciting a blessing on food and eating it because this constitutes an interruption between the blessing and the eating and there is no longer any connection between them, as we have discussed severa......

לקריאת ההלכה

When the Sanctity of Shevi’it Will Apply to Fruits and Vegetables and More on “Heter Mechira”

In the previous Halachot we have explained that any produce grown in Jewish-owned fields in the Land of Israel this year (5782) retain the sanctity of Shevi’it. We have likewise discussed the ramifications of this sanctity and the proper way to treat such produce. This sanctity rests even on f......

לקריאת ההלכה

Eating and Washing One’s Self Yom Kippur

Some Laws of Yom Kippur All are obligated to fast on Yom Kippur, including pregnant and nursing women. Any woman whose health is at risk due to the fast should consult a prominent Torah scholar who is well-versed in these laws and he should render his ruling whether or not she must fast. One whose ......

לקריאת ההלכה