הלכה ליום רביעי ל' תשרי תשפ"ב 6 באוקטובר 2021

עוד בענין היתר המכירה – שנת תשפ"ב

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את יסוד היתר המכירה הנהוג בשנת השמיטה, על פי הוראת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שפסק הלכה למעשה, שגם בזמן הזה חובה מוטלת על ראשי הרבנות הראשית, לאפשר למי שמעוניין בכך, למכור את שדהו לנכרי ישמעאלי לשנת השמיטה, כדי שלא תחול קדושת שביעית על הפירות והירקות שגדלים ברשותם.

והנה בשנת השמיטה שנת התשס"ח, כתבנו ככל הדברים האמורים, שלאחר שכבר נמכרו הקרקעות לנכרי, מי שחפץ לרכוש פירות וירקות מהיתר המכירה, רשאי לעשות כן אף לכתחילה, ואין לחוש בזה לדברי המערערים על ההיתר. ובפרט במקום שיש הפרש גדול במחירי הפירות והירקות, שהיבולים שתחת השגחת מערכות הכשרות למהדרין, עולים ביוקר לאין שיעור מן התוצרת שתחת "היתר המכירה", שאז בודאי שיש להקל ולרכוש מתוצרת היתר המכירה דוקא.

ולאחר שכתבנו כן, קמו מערערים על דברינו, ואחד משומעי לקחו של מרן זצ"ל מן העיר אשדוד, כתב מכתב למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, וזה תוכנו:

לכבוד מרן עטרת ראשינו הגאון מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

מצורף בזה פסק הלכה מ"הלכה יומית", שנכתב בשם מרן שליט"א, "שיש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור ומבוסס, וגם בני ישיבות ואברכים יקנו על פי היתר המכירה". וקראתי את הדברים ולא ידעתי אם הם נכונים, ובפרט לאחר שמרן כתב לתושבי הקריה החרדית באשקלון שבני תורה יקנו מתוצרת של שומרי שמיטה, ולא יסתמכו על ההיתר.

ועל זה השיב מרן רבינו זצ"ל בזו הלשון:

באמת שיש לסמוך בודאי על היתר המכירה, שהוא מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי.

עד כאן לשון מרן זצ"ל מילה במילה. ועוד כתב בזה בכמה הזדמנויות, וכפי שפורסמו דבריו.

ובאמת שבשנת השביעית שלפני הקודמת, שאלנו את מרן רבינו זצ"ל, אם רשאים אנו לכתוב בשמו שהיתר המכירה הוא נכון לכתחילה אף לאברכים, לאחר היוקר הגדול של הפירות והירקות מתוצרת מהדרין, ומרן השיב לנו שנכתוב כן בשמו, כי הדבר ברור אצלו, ואין לו ספק בו, כי היתר המכירה היתר גמור ואמתי. וצוה עלינו להודיע כן לכל חברינו תלמידי הישיבה, שיקנו מתוצרת היתר המכירה.

ולפני כארבע עשרה שנים הפיצו (שלא ברצונינו) הקלטה של חלק מהדברים, אך שם לא הובא הדבר, כי עיקר הדיבור היה סביב הדברים שכתבנו בהלכה יומית, והוראת מרן בזה היתה שנוכל לפרסם ככל האמור לעיל. והוסיף, שעיקר התעמולה והפירסום שעושים דוקא לדברי המחמירים בזה, ומבטלים דברי המיקלים, הוא מחמת עניני ממון ופוליטיקה, ולא מחמת יראת ה' באמת. וכמה פעמים דיבר אתנו מרורות על אותם המשחירים פני ההיתר בדרכי פוליטיקה ותעמולה, שלא זו דרכה של תורה.

וכשראה את דברינו הרה"ג רב הפעלים רבי יוסף חיים סיטרוק זצ"ל, רבה של צרפת, נכנס לקודש פנימה אל מרן זצ"ל, ושאל האם ישנם איזה הגבלות בענין היתר המכירה. השיב לו מרן זצ"ל בזו הלשון (והקלטת הדברים מצורפת היום ל"הלכה יומית"):

אין שום הגבלות, זה מותר! אבל מי שרוצה לעשות חסידות, יעשה לעצמו, אבל לא להורות לאחרים. יעשה לעצמו כמה שירצה, אבל לאחרים יורה על פי ההיתר, כי הוא אמיתי. ומי הוציא את ההיתר? הגאון רבי יעקב שאול אלישר, שהיה ראשון לציון לפני מאה שנה, והיה גאון עולם, הוא המציא את ההיתר, רק אנחנו הרחבנו אותו, כדי שלא יעשו עליו קושיות, אבל ההיתר הוא שלו, הוא המקורי. ועוד שהיה בזמנו חסידא קדישא, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, והוא הסכים עמו.

הגאון הרב פאניז'ל, היה במדינת תוניס, בשליחות מארץ ישראל, ומעשה היה, שהאריה פרץ את הסוגר של גן החיות, ויצא לרחובות, וכולם ברחו ממנו, רק הגאון הרב פאניז'ל קרב אצל האריה, לא פחד משום דבר, וגירש אותו כמו שמגרשים כלב, שאלוהו, איך לא פחד, אמר, מי שהוא צדיק ושומר בריתו, לא צריך לפחד משום דבר.

אלו היו גאונים וצדיקים, והם כתבו את ההיתר, הם ראו בעוניים של הרעבים, שאין להם פרנסה, וריחמו עליהם.

יש הרבה דברים כאלה, כמו מכירת חמץ, ומה יותר חמור, חמץ או שביעית? חמץ זה כרת, ושביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, וכולם עושים מכירת חמץ, ומרן כתב את ההיתר הזה בבית יוסף סימן תמח, ואף אחד לא מצפצף על זה, אבל כאן כל שבע שנים עושים צרות, עושים שלא כדין.

אלו דברי קדשו של מרן רבינו הקדוש זצ"ל, אשר לולי הוא, לא יכול היה היתר המכירה היקר מאד לעמוד על רגליו, ועל ידי פעולות המתנגדים, היתה נמנעת הרבנות מלמכור את השדות, וכל ישראל היו אוכלים פירות שביעית בלי היתר כלל.

אמנם עדיין עלינו ללמוד את אופן ההנהגה עם פירות השביעית, כי הדבר נוגע לפירות שאינן מהיתר המכירה, אלא מ"אוצר בית דין", או מגידולים אחרים, כמו שנבאר.

---------------

הרב יוסף חיים סיטרוק שואל את הרב עובדיה יוסף על היתר המכירה - שנת תשס"ח (2007)

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, בעניין ברכת המפיל אחרי חצות, מפרסמים בשם מרן זצוק"ל זיע"א וגם בהלכה יומית, שיש לומר אותה בלי שו"מ והן אמת שכך כתב בספריו. אך מחילה וללמוד אני צריך, מדוע לא מפרסמים גם מש"כ בספר אורחות מרן של הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א (ח"ב) שבשנת תשע"א מרן אביו זצוק"ל ביקש ממנו לפרסם שניתן לברך ברכת המפיל בשו"מ גם אחר חצות לילה אפילו לכתחילה? תודה רבה. ל' תשרי תשפ"ב / 6 באוקטובר 2021

גם בהלכה יומית כתבנו כמו שהבאת, וכן הוא בתשובה בשו"ת יחוה דעת חלק שביעי, וראה בקישור:

http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=480

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה