הלכה ליום שני כ"ח תשרי תשפ"ב 4 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

לירון בת אראלה

לרפואה שלמה. ללידה קלה, מוצלחת, בריאה ובעיתה.
שתשוב לביתה ולאיתנה במהירות אמן!!

הוקדש על ידי

המשפחה

דין קדושת שביעית

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות השמיטה החלה בשנה זו (תשפ"ב), ומהם, שיש מלאכות שאסור לעשות בקרקע בשנת השמיטה, כגון חרישה וזמירה.

כל פרטי הדינים הנוגעים לאופן הטיפול בשדה או בגינה בשנת השמיטה, אינם נוגעים להרבה בני אדם, שאין להם שדה או גינה. ולכן ראשית כל, נבאר את הדינים השייכים לכל אדם בשנת השמיטה, הלא הם הדינים הנוגעים לפירות ולירקות הגדלים בשנת השמיטה.  

קדושת שביעית
הפירות הגדלים בשנה השביעית, וכן הירקות שנלקטו בשנה השביעית, יש בהם "קדושת שביעית", כמו שנאמר (בספר ויקרא כה, לגבי שנת השביעית) "כי יובל היא, קודש תהיה לכם", ודרשו חכמינו (בתלמוד ירושלמי שביעית פרק ד), מה היא קודש, אף תבואתה קודש. כלומר, כל הגידולים, הפירות והירקות, הגדלים או נלקטים (כל אחד לפי ענינו, כמו שנבאר) בשנה השביעית, יש בהם קדושה, ואי אפשר לנהוג בהם באותו אופן שנוהגים בפירות ובירקות בכל השנים.

במה מתבטאת קדושת שביעית
קדושת השביעית באה לידי ביטוי בכמה ענינים מעשיים הנוגעים להלכה, ובהם: דרך אכילת הפירות, האופן שבו ניתן למוכרם, וחובת שמירתם מהפסד, וכפי שנבאר בעזרת ה'.

פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ
אין קדושת שביעית חלה אלא בארץ ישראל. לפיכך, כל הפירות והירקות הגדלים בחוץ לארץ, ובכלל זה יבול הגדל בעיר אילת, אין בהם קדושת שביעית. וכל הפירות והירקות שגדלו בחוץ לארץ, אף על פי שהביאום אחר כך לארץ ישראל, אין בהם קדושת שביעית. וכן פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ, יש בהם קדושת שביעית, שהכל הולך אחר מקום הגידול.

פירות סוריה
פירות וירקות הגדלים בסוריה, גזרו עליהם רבותינו שיחולו עליהם רוב דיני שביעית, כדי שלא יזנחו בני ארץ ישראל את אדמתם וילכו להשתקע בסוריה לעבד את אדמתה, (שכן בזמנם היו יחסי שכנות טובים בין סוריה לישראל).

פירות הנמכרים בזמנינו
בזמן הזה, ששוק הפירות והירקות הוא גדול מאד, נוהגים במקומות רבים שבהם מצויים יהודים שומרי תורה ומצוות, לייבא עבורם פירות וירקות מיבול חוץ לארץ, כדי שלא להכנס למגבלות ההלכתיות של פירות שביעית (שעוד נשתדל בעזרת ה' לבארם). ופירות אלו הן הנקראים "יבול חו"ל". וכאשר הפירות הם מארץ ישראל, מציינים בדרך כלל ליד כל פרי וירק את מקורו. אבל במקומות שאין מערכת כשרות אחראית המשגיחה על עניני הפירות והירקות, עולות בעיות רציניות לגבי רכישת תוצרת זו, כפי שעוד נבאר.

פטריות
אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, אבל כמהין ופטריות, שברכתן שהכל, ואינם בגדר גידולי קרקע, אין בהם קדושת שביעית כלל.

אילני סרק
אין קדושת שביעית חלה, אלא על פירות וירקות וקטניות וכדומה, אבל אילנות סרק, אין בהם קדושת שביעית כלל. ומכל מקום אסור בהחלט ליטוע או לעשות מלאכות אחרות האסורות בשביעית באילנות סרק, כשם שאסור לעשות כן באילנות פרי.

שדה של נכרים
כל דיני קדושת שביעית אינם שייכים אלא בקרקעות של יהודים בארץ ישראל, אבל קרקעות של גויים בארץ ישראל, אין עליהם קדושת שביעית, ומרן הבית יוסף ובית דינו, עשו חרם על מי שנהג קדושת שביעית בפירות אלו, (מכיון שנוצר פולמוס גדול בזמנם מחמת חומרא זו, וגם בזמנינו יש שמחמירים בזה).

בהלכה הבאה נבאר מהו היתר המכירה, ומי ומי האוסרים והמתירים אותו, והאם יש לסמוך על היתר זה בזמנינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירקות כמו עגבניות וכו שגדלו רוב גידולם בשנה השישית ונקטפו בשנה השביעית, האם הם קדושים בקדושת שביעית?
תודה רבה כ"ח תשרי תשפ"ב / 4 באוקטובר 2021

נכון מאד, בירקות הולכים אחר הלקיטה, לכן עגבניות שנקטפו כעת, קדושות בקדושת שביעית. (ואם יצאו גבעולים חדשים, העגבניות אסורות לגמרי מצד איסור ספיחין).

ציינתם שאין קדושת שביעית בירקות של נוכרים בארץ ישראל ע"פ חרם וכו'
ראיתי שספר החרדים שחי בתקופת מרן ולאחריו, מביא דברי הרמב"ם לשיטתו, שאינם כפי הפסקים שציינתם הן בעניין שביעית בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן והן בעניין קניין נוכרי בקרקע של א"י ומכאן קדושת שביעית. י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

דברי החרדים ידועים בזה. וכבר דנו בהם כל הפוסקים, ובהם מרן החיד"א בברכי יוסף ועוד. וראה במה שהאריך בזה מרן רבינו זצ"ל ביביע אומר חלק עשירי בקונטריס השמיטה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה