הלכה ליום שני כ"ח תשרי תשפ"ב 4 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

לירון בת אראלה

לרפואה שלמה. ללידה קלה, מוצלחת, בריאה ובעיתה.
שתשוב לביתה ולאיתנה במהירות אמן!!

הוקדש על ידי

המשפחה

דין קדושת שביעית

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות השמיטה החלה בשנה זו (תשפ"ב), ומהם, שיש מלאכות שאסור לעשות בקרקע בשנת השמיטה, כגון חרישה וזמירה.

כל פרטי הדינים הנוגעים לאופן הטיפול בשדה או בגינה בשנת השמיטה, אינם נוגעים להרבה בני אדם, שאין להם שדה או גינה. ולכן ראשית כל, נבאר את הדינים השייכים לכל אדם בשנת השמיטה, הלא הם הדינים הנוגעים לפירות ולירקות הגדלים בשנת השמיטה.  

קדושת שביעית
הפירות הגדלים בשנה השביעית, וכן הירקות שנלקטו בשנה השביעית, יש בהם "קדושת שביעית", כמו שנאמר (בספר ויקרא כה, לגבי שנת השביעית) "כי יובל היא, קודש תהיה לכם", ודרשו חכמינו (בתלמוד ירושלמי שביעית פרק ד), מה היא קודש, אף תבואתה קודש. כלומר, כל הגידולים, הפירות והירקות, הגדלים או נלקטים (כל אחד לפי ענינו, כמו שנבאר) בשנה השביעית, יש בהם קדושה, ואי אפשר לנהוג בהם באותו אופן שנוהגים בפירות ובירקות בכל השנים.

במה מתבטאת קדושת שביעית
קדושת השביעית באה לידי ביטוי בכמה ענינים מעשיים הנוגעים להלכה, ובהם: דרך אכילת הפירות, האופן שבו ניתן למוכרם, וחובת שמירתם מהפסד, וכפי שנבאר בעזרת ה'.

פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ
אין קדושת שביעית חלה אלא בארץ ישראל. לפיכך, כל הפירות והירקות הגדלים בחוץ לארץ, ובכלל זה יבול הגדל בעיר אילת, אין בהם קדושת שביעית. וכל הפירות והירקות שגדלו בחוץ לארץ, אף על פי שהביאום אחר כך לארץ ישראל, אין בהם קדושת שביעית. וכן פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ, יש בהם קדושת שביעית, שהכל הולך אחר מקום הגידול.

פירות סוריה
פירות וירקות הגדלים בסוריה, גזרו עליהם רבותינו שיחולו עליהם רוב דיני שביעית, כדי שלא יזנחו בני ארץ ישראל את אדמתם וילכו להשתקע בסוריה לעבד את אדמתה, (שכן בזמנם היו יחסי שכנות טובים בין סוריה לישראל).

פירות הנמכרים בזמנינו
בזמן הזה, ששוק הפירות והירקות הוא גדול מאד, נוהגים במקומות רבים שבהם מצויים יהודים שומרי תורה ומצוות, לייבא עבורם פירות וירקות מיבול חוץ לארץ, כדי שלא להכנס למגבלות ההלכתיות של פירות שביעית (שעוד נשתדל בעזרת ה' לבארם). ופירות אלו הן הנקראים "יבול חו"ל". וכאשר הפירות הם מארץ ישראל, מציינים בדרך כלל ליד כל פרי וירק את מקורו. אבל במקומות שאין מערכת כשרות אחראית המשגיחה על עניני הפירות והירקות, עולות בעיות רציניות לגבי רכישת תוצרת זו, כפי שעוד נבאר.

פטריות
אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, אבל כמהין ופטריות, שברכתן שהכל, ואינם בגדר גידולי קרקע, אין בהם קדושת שביעית כלל.

אילני סרק
אין קדושת שביעית חלה, אלא על פירות וירקות וקטניות וכדומה, אבל אילנות סרק, אין בהם קדושת שביעית כלל. ומכל מקום אסור בהחלט ליטוע או לעשות מלאכות אחרות האסורות בשביעית באילנות סרק, כשם שאסור לעשות כן באילנות פרי.

שדה של נכרים
כל דיני קדושת שביעית אינם שייכים אלא בקרקעות של יהודים בארץ ישראל, אבל קרקעות של גויים בארץ ישראל, אין עליהם קדושת שביעית, ומרן הבית יוסף ובית דינו, עשו חרם על מי שנהג קדושת שביעית בפירות אלו, (מכיון שנוצר פולמוס גדול בזמנם מחמת חומרא זו, וגם בזמנינו יש שמחמירים בזה).

בהלכה הבאה נבאר מהו היתר המכירה, ומי ומי האוסרים והמתירים אותו, והאם יש לסמוך על היתר זה בזמנינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירקות כמו עגבניות וכו שגדלו רוב גידולם בשנה השישית ונקטפו בשנה השביעית, האם הם קדושים בקדושת שביעית?
תודה רבה כ"ח תשרי תשפ"ב / 4 באוקטובר 2021

נכון מאד, בירקות הולכים אחר הלקיטה, לכן עגבניות שנקטפו כעת, קדושות בקדושת שביעית. (ואם יצאו גבעולים חדשים, העגבניות אסורות לגמרי מצד איסור ספיחין).

ציינתם שאין קדושת שביעית בירקות של נוכרים בארץ ישראל ע"פ חרם וכו'
ראיתי שספר החרדים שחי בתקופת מרן ולאחריו, מביא דברי הרמב"ם לשיטתו, שאינם כפי הפסקים שציינתם הן בעניין שביעית בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן והן בעניין קניין נוכרי בקרקע של א"י ומכאן קדושת שביעית. י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

דברי החרדים ידועים בזה. וכבר דנו בהם כל הפוסקים, ובהם מרן החיד"א בברכי יוסף ועוד. וראה במה שהאריך בזה מרן רבינו זצ"ל ביביע אומר חלק עשירי בקונטריס השמיטה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה