הלכה ליום שני ט' כסלו תשע"ח 27 בנובמבר 2017

בושם סינטטי

בהלכות הקודמות ביארנו, שהבא להריח מדבר שיש בו ריח טוב, צריך לברך עליו לפני שיריח.

ריח שאין לו עיקר
כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ריז סעיף ג) מוגמר (שהוא בושם מעושן, שנקלט בבגדים), אין מברכין על הריח שנקלט בבגדים, לפי "שאין לו עיקר", אלא ריח בלא עיקר. כלומר, אין לברך על ריח הנמצא לפנינו, כאשר עיקרו, שהוא הדבר שממנו יצא הריח, אינו נמצא לפנינו. ויש לברך רק על גוף הבושם, ולא על הריח שנדף ממנו ונקלט בדבר אחר.

ולכן אדם ששם על ידו בושם עם ריח טוב, והבושם התייבש והלך לו, אבל ריחו הטוב עדיין נודף, אין לברך על אותו הריח היוצא מידו, לפי שריח זה אין לו עיקר, שהרי היד, יבשה היא, ומי הבושם שהם עיקרו של הריח, כבר חלפו הלכו להם.

אבל בזמן שהבושם עצמו נמצא לפנינו, כגון שהוא נמצא בבקבוק, בודאי שיש לברך עליו שהרי עיקרו לפנינו.

בושם סינטטי
ונחלקו פוסקי זמנינו אודות הבשמים המיוצרים כיום מחומרים סינטטים, שאין בעצמותם ריח טוב, ורק על ידי הפרדה כימית וכיוצא בזה הם נותנים ריח טוב, האם יש לברך עליהם ברכת בורא מיני בשמים, מכיוון שכעת הם מפיצים ריח טוב, או שאין לברך עליהם מפני שמתחילת בריאתם אין בהם ריח, ויהיה נחשב הדבר לריח שאין בו עיקר?

וכך אמנם פסק בספר שמירת שבת כהלכתה בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שמי בושם שנעשו על ידי הפרדה כימית, יתכן שאין לברך עליהם ברכת הריח, שהכל נעשה באופן מלאכותי. וכן פסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.

אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד שיג), כתב בזו הלשון: אולם למעשה נראה לי שאין לחוש כלל לדבריהם, ויש לברך על מי בושם בורא מיני בשמים, ולא אכפת לנו על עיקר מי הבושם מאין באו, אם מדבר שמברכים עליו ברכת הריח או לא, שהרי כתבו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, "שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו בורא עצי בשמים", אף על פי שמעיקר הדבר לא היה בו ריח טוב אלא מחמת כבישתו וטחינתו. וכן פסקו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל והגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל. וכן כתבו עוד מאחרוני זמנינו.

ולכן להלכה יש לברך על מיני בשמים המצויים בזמנינו ברכת "בורא מיני בשמים". וכן נהג מרן זצ"ל, שכמה פעמים בירך בזמן ההבדלה ברכת בורא מיני בשמים על מי בושם בבקבוק המצויים בזמנינו.

ואף שבאמת יש בדבר זה מחלוקת גם בדעתו של מרן זצ"ל. מכל מקום על פי האמת נראה, כי יצירת בושם בצורה מלאכותית, דומה בדיוק ליצירת הבושם על ידי הפרחים והאילנות, כי גם יצירת הבשמים הטבעיים נעשית על ידי עירוב כמה דברים שמצד עצמם אין בהם ריח טוב, שהרי כל הצמחים שריחם טוב מפיקים את ריחם מן האדמה ומן המינרלים ושאר היסודות הטבועים בה, שאין בהם ריח טוב. ובכל זאת הדבר פשוט שיש לברך על הריחות הללו את הברכה הראוייה להם. ולכן קשה לחלק בין ריח שנוצר באופן טבעי לריח שנוצר על ידי בני אדם באופן הדומה ממש למה שנעשה באופן טבעי.

ועוד, שהדבר ידוע שהרבה ממיני הבשמים המצויים בזמנינו, עשויים מתערובת בשמים שבכללם גם בשמים טבעיים לחלוטין, כמו מושק וכיוצא בו, וכפי שמצהירים היצרנים. לכן למעשה נראה יותר שיש להורות לברך על בשמים אלו "בורא מיני בשמים", ובפרט אותם היקרים והאיכותיים. (וראה עוד בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רפז, ובהלכה ברורה חלק יא עמוד פד).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שדעת הרב זצ"ל היא שיש לברך מיני בשמים על בושם סינטטי שבימינו. ואילו בשו"ת באתר הידברות כתוב שדעתו האחרונה של הרב זצ"ל היא שאין לברך: http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=490008 ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

מרן זצ"ל בורה שיברכו. וכן מסתבר, ואחר כך חזר היה לו משא ומתן בזה כמה פעמים בימי חייו. ואנו כתבנו מה שנראה יותר, שיברך. ומי שירצה לחוש ולא לברך, יזהר שלא להריח בכוונת הנאה מבושם כזה

האם כשמריחים ריח טוב של בושם בחדר מדרגות או במעלית, צריכים לברך על זה? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

במעלית או בחדר מדרגות אין לברך על הריח. מכיוון שהבושם אינו נמצא שם, ואין מברכים על ריח שאין לו עיקר.
וכן על בושם, אין לברך, אלא כשבא להריח מגוף הבושם עצמו, ולא מדבר אחר שקיבל ריח ממנו.

האם אישה ששמה בושם כל יום, צריכה כל יום לברך מחדש בורא מיני בשמים? ואם שוב באותו יום? א' תמוז תשע"ג / 9 ביוני 2013

אשה ששמה בושם, בדרך כלל אין לה כוונה כלל להריח וליהנות מריח הבושם כשהוא בבקבוק, לכן אין לה לברך כלל על הבושם (וכשהבושם על הגוף בלאו הכי אין לברך עליו).

ע"פ האמור, מה יש לעשות בשירותים עם מבשם אוטומטי (שריחו אכן טוב) - האם מותר ליהנות בלי ברכה?  כ"ח סיון תשע"ג / 6 ביוני 2013

עדיף שלא להריח בו בכוונה כדי ליהנות מן הריח.

בהלכה אצלכם כתוב לברך על בושם המצוי בבקבוקים, ובילקוט יוסף כתב שאין לברך על בושם שכזה? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

מרן הרב שליט"א כתב כן בספרו על הלכות ברכות. ודלא כמו שכ' ילקוט יוסף. (שיצא לפני שהרב כתב בענין, וכעת הוא בודאי יכתוב כשיטת אביו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה