הלכה ליום ראשון כ"ז תשרי תשפ"ב 3 באוקטובר 2021

שנת השמיטה

השנה, שנת התשפ"ב, היא שנת השמיטה, שנהגו בה ישראל מאז שחילקו את הארץ לשבטים, שהחלו למנות שבע שנים, והשנה השביעית היתה שנת השמיטה.

שמיטת כספים ושמיטת קרקעות
מצות שנת השמיטה מתחלקת לשני ענינים. "שמיטת קרקעות" ו"שמיטת כספים".

שמיטת קרקעות אינה נוהגת אלא בארץ ישראל ובפירות ארץ ישראל. ולפיכך, אף על פי שאנו נסביר "בהלכה יומית" את עיקרי מצות השמיטה, בכל זאת לא נאריך בכל פרטי הדינים, מאחר ולתושבי חוץ לארץ, הלכות אלו אינן נוגעות כל כך הלכה למעשה. (אולם גם הם צריכים לדעת את הדינים השייכים לפירות השביעים המגיעים לחוץ לארץ, כגון אתרוגים ויינות).

שמיטת כספים, נוהגת הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, אולם אינה נוהגת אלא בסיום שנת השמיטה, ועל כן לא נעסוק עתה בדינים אלו, ובעזרת ה' לקראת סוף השנה נבאר את ענין שמיטת הכספים.

שמיטת קרקעות
עתה נסביר את יסודות מצות השמיטה, וראשית עלינו להביא את פסוקי התורה העוסקים במצות השמיטה.

נאמר בתורה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ ". (שמות פרק כג).

עוד נאמר בתורה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה', שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל". (ויקרא פרק כה).

עיקרי המצוות אשר למדנו מן הפסוקים הללו, שמצוה על האדם שיש לו קרקע בארץ ישראל, לשבות בשנה השביעית מעבודת הארץ, כמו שנאמר "בחריש ובקציר תשבות". ואסור לאדם לזרוע את שדהו בשנה השביעית, כמו שנאמר "שדך לא תזרע", וכן אסור לעשות דבר מעבודת האילן, כמו שנאמר "וכרמך לא תזמור" (כלומר, חיתוך ענפי האילן לתועלתו). ואסור לקצור מה שהצמיחה הארץ מעצמה בשנה השביעית, כמו שנאמר "את ספיח קצירך לא תקצור". וכשם שאסור לקצור, כן אסור לבצור מן האילנות את פירותיהן.

ובקצרה: למדנו על ארבע מלאכות האסורות בשביעית, זריעה וזמירה, קצירה ובצירה.

איסור זריעה וזמירה בשביעית, הוא מוחלט, שאין לו היתר בשביעית. מה שאין כן איסור קצירה ובצירה, שאי אפשר לומר שאסרתם התורה לגמרי, שהרי אמרה התורה "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", כלומר, רצתה התורה שנאכל מפירות השביעית. ואם נאמר שאסור לקצור ולבצור בשביעית, כיצד נאכל אלא שכוונת התורה בזה, שלא נקצור ונבצור באותה דרך שאנו עושים בכל שאר השנים, שלוקטים כמות גדולה בבת אחת, אלא יש ללקט את הפירות מעט מעט. וכמו שנבאר.

ולסיכום: יש לשבות מעבודת הקרקע בשביעית. ולכן אסור לזרוע זרעים או ליטוע אילנות וכדומה בשביעית. וכן אסור ללקט תבואה או פירות באותו אופן שעושים בכל השנים, אלא יש ללוקטן באופן אחר כפי שיבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכל שנותיי למדתי שחל איסור שנת שמיטה לעבד את האדמה גם בפרחים ונוי, ומפה אני מבינה שחל איסור אך ורק לזרוע זרעים ולנטוע עצי אילן פרי. האם הבנתי טוב? כ"ח תשרי תשע"ה / 22 באוקטובר 2014

בודאי שאסור ליטוע או לעשות כל מלאכה האסורה בשביעית, הן באילני פרי והן באילני סרק, וכן בשיחים וכדומה

האם מותר לזרוע באדמה בתוך עציץ בבית? כ"ח תשרי תשע"ה / 22 באוקטובר 2014

בתוך עציץ בבית, מותר לזרוע בשביעית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה